מדוע חדשות מזוייפות מצליחות לשטות בנו?
זו השאלה שחוקרים מרחבי העולם מנסים לענות עליה בשנים האחרונות.
התשובות לשאלה המרתקת הזו הן רבות ומגוונות. ידוע, למשל, שחדשות מזוייפות נהיות ויראליות מפני שהן מצליחות לעורר בנו רגשות שמניעים אותנו לפעולה: בניגוד לידיעות אמיתיות, שיכולות לעורר בנו עצב (שגורם לנו להתכנס בתוך עצמנו), פייק ניוז מעורר אצלנו פחד (שידוע כרגש שמניע לפעולה).
ידוע גם, שסידור הטקסט באופן מסויים יכול ליצור רמת אמינות גבוהה יותר (למשל, סדר האותיות של המילים בטקסט).
תשובה נוספת ומעניינת לא פחות קשורה לחזרתיות- בנובמבר 2019 התפרסם בארה"ב מאמר, שסיכם ממצאי ארבעה מחקרים שקשורים לפרסום חדשות כוזבות. כלל המחקרים מעלים נקודה משותפת מרתקת: ככל שידיעה מזוייפת חזרה על עצמה יותר פעמים, כך בני אדם הרגישו נוח יותר עם המחשבה לשתף אותו.
באחד הניסויים, למשל, המשתתפים נחשפו לכמות מסויימת של ידיעות כוזבות ולאחר הפסקה קצרה נחשפו שוב לידיעות כוזבות- חלקן חדשות וחלקן כאלו שהופיעו קודם. בניסוי הזה, המשתתפים הרגישו יותר בנוח לשתף את הידיעות המוכרות יותר, *למרות שידעו שמדובר במידע מזוייף*.
מדוע זה קורה?
החוקרים משערים, ששיתוף תוכן מזוייף שכבר פורסם פעמים רבות בעבר, מקטין את המתח המוסרי שעשוי לצוץ בשיתוף מידע כזה. במצב כזה, הידיעה עשויה להיתפס באינטואיציה הראשונית, הלא-רציונלית, כאמיתית ובכך לפתור את אותו דיסוננס.
מסתבר, שהיחשפות למידע מזוייף לא רק מכשירה אותו, אלא גם גורמת להמצאת מידע מזוייף נוסף:
במסגרת מחקר שנערך בשנה שעברה באירלנד, 3,140 איש נחשפו לשש ידיעות חדשותיות, הקשורות למשאל העם שנערך במדינה בשנת 2018 שעסק בהתרת הפלות. שתיים מתוך השש היו מזוייפות. אצל מחצית מהמשתתפים, המידע המזוייף אליו נחשפו גרם להם לטעון, שהם זוכרים אירועים שונים, שמעולם לא קרו. במילים אחרות, המידע המזוייף עורר אצל האנשים זכרונות מזוייפים. התופעה הזו הייתה נפוצה יותר, כאשר החדשות השקריות כלל מידע לא מחמיא על הצד השני (הצד היריב במשאל העם).
בשילוב כל הממצאים הללו, מתקבלת תמונה מבהילה על ההשפעה של פייק ניוז:
כאשר אנחנו נחשפים יום-יום למידע שקרי, אנחנו לא רק מרגישים בנוח לשתף אותו (הרי כולם עשו את זה לפנינו, נכון?), אלא אנחנו גם ממציאים לעצמנו אירועים מהעבר, שיכולים לחזק את האמינות של הידיעות השקריות שהפצנו. ההשפעה הזו יכולה להתבטא במיוחד במערכות בחירות, בהן לגורמים מסויימים (בתוך המדינה או מחוצה לה) ישנו אינטרסם להציף אותנו במידע מזוייף.
אז מה עושים?
כשנתקלים במידע שנראה לנו מוכר, נשאל את עצמנו האם הוא באמת כזה?
נבדוק את המקור בו ראינו את הידיעה (נראה האם מדובר במקור מהימן שאפשר לסמוך עליו) ונראה האם הוא פורסם בעוד מקורות אמינים.
בנוסף, גם נבדוק את תאריך הידיעה- האם ישנו בכלל כזה? האם התאריך הוא עדכני, או שמדובר במחזור ידיעה שקרית ישנה, שזכתה לחיי נצח באינטרנט?
נבדוק גם את התמונות- נבצע חיפוש בגוגל של תמונות המופיעות בידיעה (שבידיעות מזוייפות נועדו למשוך את הקורא) ונראה האם היא בכלל פורסמה בעוד מקומות, האם היא פורסמה בצורתה המדוייקת בעוד מקומות (בלי פוטושופ) ונראה האם התמונה הזו פורסמה בעוד ידיעות שעוסקות בנושא בו נתקלנו, או שמא מדובר בתמונה שהוצאה מהקשרה (כאן יש דוגמה מצויינת- כיצד וידאו מתקופת צוק איתן הוצכ כפיצוץ באנקרה?)
ככל שנדע ונתרגל לבדוק את הפרטים הקטנים, הסיכוי שנשתף מידע כוזב- ונגבה אותו ב"זכרונות"- יהיה נמוך יותר.
