בשנים האחרונות, מאז הפציע הביטוי "פייק ניוז" לחיינו, חוקרים מאוניברסיטאות שונות מהארץ ומהעולם מקדישים מאמצים רבים כדי להבין את התופעה ולדעת כיצד ניתן לבלום בצורה טובה יותר את ההשפעה שלהן.

גם במהלך השנה החולפת, התפרסמו עוד מחקרים שהוסיפו תובנות חשובות על תופעת הפייק ניוז. בפוסט הזה, מוצגים ממצאי משלושה מחקרים מעניינים במיוחד, שמלמדים אותנו דברים שלא ידענו קודם לכן על פייק ניוז ומי שמפיץ אותו:

האם תיוג ידיעות כמזוייפות- אכן מונע את הפצתן?

במהלך השנים האחרונות, כשהפצת פייק ניוז הפכה להיות קלה ונרחבת יותר, חוקרים שונים ברחבי העולם הקדישו את מיטב מאמציהם כדי לענות על השאלה- מהי הדרך הטובה ביותר להילחם בהן?

מחקר שפורסם לפני מספר שבועות על ידי חוקרים במישגין ובניו המפשייר, בודק שני אמצעים פופולאריים במיוחד שפותחו בשנים האחרונות: אתרים לבדיקת עובדות, שמפרסמים את האמת מאחורי ידיעות כוזבות ותיוג ידיעות כוזבות ככאלו, באופן מפורש.

בעקבות המחקר, שנערך על מדגם של כ-3,000 איש, התקבלו תוצאות מעורבות:
מצד אחד, כאשר כותרות שקריות הוצגו למשתתפים כשקריות באופן מובהק, המשתתפים נטו פחות להאמין להן, בהשוואה לכותרות כאלו שהוצגו כ"שנויות במחלוקת".

הממצא הזה מחזק ממצא של מחקר שנערך מוקדם יותר, שמראה שידיעות שמתויגות ככוזבות, לא רק נתפסות כפחות אמינות, אלא גם זוכות לפחות שיתופים מהגולשים, בהשוואה לידיעות כוזבות שלא הוצגו כך.

מצד שני… פרסום אזהרה כללית על מהימנותו של תוכן מסוים, גרמה למשתתפים להאמין פחות לכותרות חדשותיות- שקריות אמיתיות כאחד.

מה אפשר ללמוד מכאן?
ניתן להילחם בהפצת חדשות כוזבות במידה מסוימת של הצלחה, כאשר האזהרות הנלוות לתוכן הן ספציפיות (הנוגעות רק לתוכן המדובר) ולא כלליות (שמזהירות מפני האפשרות הכללית להיתקל במידע כוזב).

הממצא הזה הוא רק אחד מני דרכים רבות, שאמצעי תקשורת, מדינות- וגם אנחנו- יכולים לאמץ כדי להפחית את הויראליות של חדשות מזוייפות ואת האמונה בהן.

למחקר המלא:

“Real solutions for fake news? Measuring the effectiveness of general warnings and fact-check tags in reducing belief in false stories on social media”

האם תיאור עיתונאים כ"פייק ניוז" משפיע על תדמיתם הציבורית?

מאז שנבחר, מקפיד נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לכנות כל גורם שלא מוצא חן בעיניו- בייחוד אמצעי תקשורת ועיתנואים- בתואר "פייק ניוז".

מאחר ומדובר בתופעה שנמשכת כבר שלוש שנים, ראוי לשאול-
האם התיאור הזה הצליח לחלחל לתודעת הציבור ולשנות את דעתו על העיתונאים?

שני מחקרים שנערכו בשנה שעברה בוירג'יניה ניסו לענות על השאלה הזו. במהלכים, המשתתפים נחשפו לציוצים של טראמפ שמתארים כך את העיתונאים ולאחר מכן הם התבקשו לקרוא ידיעות חדשותיות.

הממצאים הציגו תמונה מעניינת: הציוצים של טראמפ על "פייק ניוז" דווקא העלו את העניין של משתתפים בחדשות, באופן כללי.

בנוסף, החוקרים מצאו גם דרכים בהן עיתונאים יכולים לשמור על התדמית שלהם מפני טראמפ:
– פרסום סיפורים חדשותיים באופן מיידי לאחר ההתבטאות של טראמפ
– שימוש בתיוגים ("השטאגים")
– יצירת מענה ישיר מול טראמפ

מעניין לבדוק:
האם השימוש בטקטיקות כאלה בישראל יעזור לשקם את התדמית של עיתונאים, מול פוליטיקאים שמכנים אותם "פייק ניוז"?

למחקר המלא:

“All the president’s tweets: Effects of exposure to Trump’s ‘fake news’ accusations on perceptions of journalists, news stories, and issue evaluation”

האם שימוש בבדיקת עובדות יכול לפגוע בפופולאריות של חדשות מזוייפות?

בשנים האחרונות, אחת מהדרכים הנפוצות ביותר בעולם להילחם בהפצת חדשות מזויפות, היא הקמת אתרים שבודקים את האמינות של ידיעות פופולאריות ותיקון נתונים שגויים בהם (אתרים מהסוג הזה מכונים "fact-checking").

בישראל פועל מיזם דומה בשם המשרוקית, ששייך לגלובס.

הרעיון הבסיסי הוא, שברגע שאנשים נחשפים לעובדות שמפריכות פייק ניוז מסויים, הם משתכנעים שאכן מדובר בפייק ניוז.

ובכן, מסתבר שזה קצת יותר מורכב מזה.

מעבר לפרמטרים פסיכולוגיים, שגורמים לנו להעדיף מידע שגוי, מסתבר שכדי שתיקון עובדות יהיה יעיל וישפיע על בני אדם, יש צורך להציג את המידע בדרכים מאוד מסויימות.

בשנה שעברה, שלושה צוותי חוקרים (כולל אחד מאוניברסיטת חיפה) בחנו 30 מחקרים שנעשו בנושא אתרי fact-checking בשנים 2013-2018. הממצאים העיקריים שעלו מהמחקר שלהם:

– קביעת אופיו של סיפור חדשותי צריכה להיעשות על פי פרמטרים ברורים של "אמיתי" ו"שקרי", ולא לפי סקאלה, שמייצגת רמות שונות של אמינות (כלומר, שימוש במדדים כמו "אמיתי ברובו" או "שקרי ברובו").

– תיקון עובדות הוא יעיל יותר כאשר הוא מתייחס לאופי ההצהרה כולה ולא מנסה לתקן רק חלק מסויים ממנה.

– חשוב לעשות שימוש במסרים יעילים, שמתמצתים בשורה התחתונה האם ההצהרה נכונה או לא: מסרים מהסוג הזה הם יעילים יותר בהשוואה למסרים מורכבים ודו-משמעיים.

– תיקון עובדות הוא אפקטיבי פחות, כאשר הוא נעשה להצהרות שמבוטאות זמן קמפיין בחירות.

למחקר המלא:

“Fact-checking: A meta-analysis of what works and for whom”