אז כמה פייק ניוז באמת מופץ על הקורונה?

בחודשים האחרונים, העולם חווה שתי מגיפות מנגיף הקורונה, ששלובות זו בזו: מגיפה בריאותית (עם המוני חולים ומתים) ומגיפת פייק ניוז (בחסות אי הוודאות סביב המחלה החדשה, אנשים בעלי כוונת זדוניות מפיצים פייק ניוז על המחלה ועל הדרכים להתמודד איתה).

למרות ששתי המגיפות שלובות זו בזו, הן לא נמדדות בצורה שווה: בפן הבריאותי, אנחנו יודעים כמה חולים ישנם, כמה החלימו מהמחלה וכמה נפטרו ממנה. מצד שני, אין לנו נתונים על מגיפת הפייק ניוז: כמה פייק ניוז הופץ? כמה אנשים נחשפו לפייק ניוז? האם יש אזורים בהם יש יותר פייק ניוז? השאלות הללו חשובות מאוד- כמו שמיפוי מספרי החולים ומיקומם נדרש כדי לדעת כיצד מתפשטת המחלה וכיצד להתמודד איתה, כך גם נתונים על תפוצת הפייק ניוז נחוצים, כדי לדעת את היקפי המגיפה ולכוון את מאמצי התגובה למקומות הכי נחוצים.

זהו המחקר שממפה את היקפי הפייק ניוז

הרחק מעיני התקשורת בעולם, שמתמקדת במחירים הכלכליים והבריאותיים של הקורונה, פועל פרוייקט מחקר בשם COVID19 Infodemics Observatory (בתרגום חופשי לעברית- התצפית על מגיפת המידע סביב הקורונה). הפרוייקט מופעל על ידי מספר חוקרים באירופה ובארה"ב. באמצעות התמקדות במספר פרמטרים, החוקרים מקבלים מושג מדויק למדי על היקפי מגיפת הפייק ניוז ברחבי העולם ועל פי מדינה.

המחקר בוחן את הפצת הפייק ניוז בטוויטר דרך פרמטרים רבים. לצורך העניין, אתמקד בשניים מהם:

• מהימנות: מהו חלקו היחסי של המידע הלא-מהימן על המחלה, מתוך כלל המידע שהופץ על הקורונה?
• קהל יעד: כמה אנשים, ככל הנראה, נחשפו למידע לא מהימן על הקורונה?

כמות המידע שהחוקרים משתמשים בה לצורך המחקר היא עצומה: נכון להיום, החוקרים ניתחו כ-227 מיליון ציוצים, שמגיעים מכל רחבי העולם. מתוכם, 58% הגיעו מחשבונות אנושיים והשאר- מבוטים.

מנקודת מבט עולמית, רוב המידע שמשותף בטוויטר לגבי המחלה הוא מהימן- 70.5%. מנגד, זה אומר ש-29.5%- אחד מכל שלושה קישורים בטוויטר על הקורונה- הוא קישור שמכיל מידע לא מדויק על המחלה (המספרים נכונים ל-21 במאי, המועד האחרון בו היו נתונים גלויים ביום פרסום הפוסט).

מה המצב בישראל?

בחלק הזה, אציג נתונים על התפשטות הפייק ניוז בישראל בטוויטר על הקורונה, על בסיס הפרמטרים שהוצגו. הנתונים על ישראל במחקר מבוססים על מדגמים של קישורים שנלקחו מטוויטר (בין 43 ל-226 בכל יום).

נתוני המחקר מוצגים לפי ימים, כך שניתן לדעת כמה פייק ניוז הופץ וכמה נחשפו אליו בכל יום, החל מה-22 בינואר.

הנה כמה נתונים מעניינים מתוך המחקר:

היום בו הופץ הכי הרבה פייק ניוז על הקורונה היה ה-19/4: מתוך 149 לינקים שנבחנו, 51 מהם הכילו פייק ניוז (34.2% מכלל המידע שהופץ).

היום שבו אחוז הפייק ניוז היה הכי גבוה היה ה-15/5: לא פחות מ-43% אחוזים מהקישורים שנבדקו באותו היום (58), היו קישורים עם פייק ניוז.

היום שבו אחוז הפייק ניוז היה הכי נמוך היה ה-16/2: רק 4.2% מכלל הקישורים (83) הכילו פייק ניוז.

היום בו קהל היעד שנחשף לפייק ניוז היה הכי רחב היה ה-14/3: קהל היעד המשוער עמד על 269,000 משתמשים בטוויטר.

והנה נתונים לפי תאריכים בעלי עניין:

ב-21/2 (היום בו התגלה חולה הקורונה הראשון), אחוז הפייק ניוז היה 13.1%, קהל היעד המשוער שנחשף אליו היה 39,000 משתמשים.

בארבעת הימים הראשונים של המחלה בישראל (21/2-25/2), קהל היעד שנחשף לפייק ניוז קפץ מ-39,000 משתמשים ל-266,000. זוהי קפיצה של כמעט פי שבעה.

ב-2/3 (יום הבחירות לכנסת ה-23, שהתקיימו בצל החשש מפייק ניוז על הקוורנה, שישפיע על התנהלותן), אחוז הפייק ניוז- 17.8%, קהל יעד- 70,600 איש.

ב-16/3 (היום בו הממשלה אישרה איכון סלולרי של חולי קורונה לצרכי מעקב), אחוז הפייק ניוז- 24.7%, קהל היעד שנחשף- 116,000.

ב-20/3 (היום בו נפטר החולה הראשון בישראל), אחוז הפייק ניוז- 29.2%, קהל היעד- 108,000.

ב-8/4 (ערב פסח, בו הוטל עוצר כמעט מלא), אחוז הפייק ניוז- 23.0%, קהל היעד- 125,000.

ב-18/4 (היום שבו, לראשונה, מספר המחלימים היה גבוה ממספר החולים), אחוז הפייק ניוז- 19.1%, קהל היעד- 141,000.

ב-3/5 (היום בו החלו תלמידים לחזור לבתי הספר), אחוז הפייק ניוז- 29.7%, קהל היעד- 176,000.

מה אפשר ללמוד מהנתונים?

את ניתוח הנתונים ראוי להתחיל בהסתייגות: ביחס לעולם, הטוויטר לא כל כך פופולארי בישראל והוא מזוהה בעיקר עם עיתונאים ומובילי דעת קהל ופחות עם ה"עמך".

למרות זאת, מאחר וקהל היעד שנחשף לפייק ניוז על הקורונה עומד על כמה מאות אלפים, אפשר להפיק כמה תובנות מעניינות על התפשטות הפייק ניוז, לאורך שלבי המגיפה:

• בבחינה של התאריכים בעלי העניין, אחוז הפייק ניוז עלה בשתי תקופות: בחודש הראשון שבין מקרה ההדבקה הראשון למקרה המוות הראשון ובין ה-18/4 ליום חזרת התלמידים לבית הספר. לדעתי, בכל תקופה עלה סוג אחר של פייק ניוז: בהתחלה, כשלא ידענו כלום על המחלה, עלה יותר פייק ניוז על עצם המחלה (איך נדבקים בה, האם היא הגיעה מעטלף או לא וכו'). ב"גל השני" של הפייק ניוז, אפשר היה לצפות ליותר פייק ניוז סביב השלכות המשבר (גלי הבדקה שניים, השלכות כלכליות).
• האחוז הגבוה של הפייק ניוז ביום חזרת התלמידים לבתי הספר תלוי, לדעתי, בהפצת תיאוריות קונספירציה על ניסויים שמשרד הבריאות עושה, כביכול, בתלמידים (תוכלו למצוא דוגמה להודעה עם תיאוריה כזו כאן, אותה פרסמתי יום אחר כך, ב-4/5).
• הקפיצה בחשיפה לקהל היעד בארבעת הימים הראשונים יכולה להיות מוסברת בכך, שבימיה הראשונים של המחלה הלא-מוכרת והמאיימת בישראל, משתמשים רבים רצו לקבל וודאות כלשהי על המחלה (הסברתי את העניין האנושי הזה בפוסט הזה).
• ה-16/2 וה-15/5 (כמעט שלושה חודשים הפרש) הם תאריכים בעלי מכנה משותף: שניהם מצויים מחוץ לשיא המגיפה (לפני ואחרי, בהתאמה). עם זאת, ההפרש באחוזי הפייק ניוז בניהם הוא פי עשרה- 4.2% ו-43% (בהתאמה). זאת, כאשר היקפי המדגים שלהם זהים למדי (58 ו-83, בהתאמה). איך אפשר להסביר אחוז גבוה כל כך של פייק ניוז בימים בהם (כמעט) חוזרים לשגרה? ייתכן והנתון הזה מאשש את הנקודה הראשונה שלי, בה הצגתי הבדלים אפשריים בסוגי הפייק ניוז שהופצו בשני הגלים. במילים אחרות- עלייה במקרי התחלואה ומוות היא קרקע מצויינת להפצת פייק ניוז, אבל היא לא הנושא היחיד שמצליח לעורר כל כך הרבה פייק ניוז.
• במשך כמעט חודש (בין ה-20/3 ל-18/4), אחוז הפייק ניוז ירד בכ-10%, אך קהל היעד שנחשף אליו עלה ב-33 אלף איש. השערה לא לגמרי פרועה- הפייק ניוז כבש נתח קטן יותר בכמות, אך נוצר באופן איכותי יותר והצליח להגיע להגיע ליותר אנשים (ולהשפיע עליהם?).

אף על פי שבחלק מהמקרים, המספרים אינם גבוהים, כדאי לזכור שמספיק מקרה אחד של אדם שנחשף לפייק ניוז ושהוא משוכנע שהוא אמין, כדי שייגרם נזק- לו או לקרובים אליו. לכן, חשוב כל הזמן להמשיך ולצרוך מידע על המחלה באופן ביקורתי ונבון (על שיטה אחת לעשות את זה כתבתי לא מזמן כאן ובבלוג שלי יש עוד דוגמאות).

כל הנתונים על ישראל (ועל כל מדינה אחרת בעולם) מוצגים באתר הזה.