בימים האחרונים, בהלת הקורונה שוטפת את מדינת ישראל. דיווחים על מקרי הידבקות (למשל, בעקבות קבוצת הצליינים שהגיעה מקוריאה) מציפים את אמצעי התקשורת ומעוררים דאגה ובהלה. עוד לפני שהופיעו דיווחים אלו, התפרסמו דיווחים שקריים, שבישרו על מקרי הידבקות בישראל כבר לפני מספר שבועות.
ההשלכות של המחלה החדשה חורגות מהתחום הבריאותי- השר לבטחון פנים, גלעד ארדן, הצהיר היום שמשרדו מתכונן לאפשרות, שהפצת ידיעות כזב על הקורונה עלולות לפגוע בניהול התקין של הבחירות בשבוע הבא. אפשרות אחת היא, שהפצת ידיעות כוזבות על הידבקות באזור מסויים, עלולה להוריד את אחוזי ההצבעה באזור בחירה מסוים ובכך לפגוע בתמיכה במפלגה שמזוהה עם אותו אזור.
בתזמון מעניין, התפרסם לפני כשבוע מחקר מעניין, שבחן מהי הדרך הטובה ביותר להילחם בפייק ניוז סביב מחלות. הממצאים עשויים להיות מפתיעים.
עובדות אינן מסייעות בהתמודדות עם פייק ניוז
המחקר, שבוצע על ידי חוקרים במוסדות שונים (בהם דארטמות' קולג' בניו המפשייר ואוניברסיטת IE בספרד) התמקד בפייק ניוז שהופץ סביב נגיף הזיקה, שהתפשט בברזיל בשנים 2015-2016. במסגרת המחקר, שכלל כ-1500 איש, החוקרים בדקו האם הפצתו של מידע מהימן מסייעת לשנות תפיסות שגויות כלפי הזיקה. לשם כך, הנשאלים נחשפו למידע על המחלה, שפורסם על ידי ארגון הבריאות העולמי. התוצאה: החשיפה למידע לא רק שלא שינתה את התפיסות השגויות, אלא אפילו צמצמה את האמון של הנשאלים במידע מהימן על המחלה.
הצורך הפסיכולוגי באמונות כוזבות
על פי המחקר, ההיאחזות בתיאוריות השגויות ממלאת צורך נפשי עמוק: אי הוודאות האופפת מגפות חדשות, מעוררת אצל הציבור תחושה של חוסר אונים והאמונות הכוזבות משמשות אמצעי להתחמק מתחושה לא נעימה זו. בניגוד להסברים המדעיים, שעשויים להיות מורכבים מדי, או שהם מצריכים היכרות עם מושגים מקצועיים שונים, תיאוריות הקונספירציה מבוססות על הסברים פשוטים ואינטואיטיביים הן הרבה יותר אטרקטיביות. כאן, למעשה, טמון הפתרון להתמודדות יעילה יותר- הדרך היעילה להתמודד עם אמונות כוזבות סביב מגפות היא יצירת מסרים פשוטים וברורים, שיועברו לציבור על ידי גורמים קהילתיים שנהנים מרמת אמון גבוהה. בדרך הזו, ניתן לענות על שני הצרכים הפסיכולוגיים, שמעודדים הפצת פייק ניוז: הגורמים הרלוונטיים מספקים עצות לציבור מה ניתן לעשות כנגד המחלה ומנגישים אותו, בדרכים שלא מצריכות מאמץ קוגניטיבי גדול מדי.
