התקופה החריגה בה אנחנו נמצאים, מצריכה שימוש באמצעים שלא יושמו כאן מעולם. אחד מהם- שמעורר המון מחלוקת- הוא השימוש בשב"כ (באמצעות איכון סלולרי) אחר חולי קורונה.
בחסות המחלוקת, מופצות הודעות כוזבות על האיכון- למשל, שהוא יכלול מעקב אחר כל פוסט שכל אחד כותב בכל רשת חברתית.
הנה הודעה שמסתובבת ביממה האחרונה (והגיעה גם אלי), שמנסה להפחיד את הציבור:
בהודעה הזו, סימנתי לכם את כל הסימנים המעידים על כך שמדובר בהודעה כוזבת:
היעדר מקור: בהודעות אמינות, ניתן לדעת בדיוק מי פרסם אותן. כאן, אין שום אזכור (לא ציון שם המקור, בטח שלא קישור לאתר רשמי).
"ניטור טוויטר/ניטור בפסייבוק": ניסוח לא תקין, שלא מסביר באופן ברור וטבעי במה מדובר (אפשר להבין למה הכוונה, על ידי המשפט שמגיע בהמשך).
"תן למי שלא יודע": למה הכוונה בדיוק? ניסוח לא ברור. האם זו הנעה לפעולה (שיתוף המידע)?
"CDMX ממשלתי וממשלתי": מפיצי פייק ניוז נוטים להשתמש במושגים מקצועיים, כדי להעניק למידע המזוייף רושם של מקצועיות. יש כאן שתי בעיות- אין הסבר מהו ה-CDMX ואין בכללל בטחון שהמושג הזה אכן קיים (או שהוא רלוונטי להודעה). הודעות אמיתיות מגופים רשמיים לא מיועדות ליצור רושם, אלא לעזור ליצבור. לכן, גם כשישנו מושג שלא ידוע לציבור, תמיד יתלווה אליו הסבר.
"בניגוד לחוקים ומוסר": הודעות מאומתות מגופים רשמיים לעולם לא יכילו אמירה סובייקטיבית. גופים רשמיים עוסקים בהעברת מידע באופן נייטרלי.
"והקפידו מאוד! מאוד": כאן ישנן שתי בעיות: השימוש החוזר במילה "מאוד" והשימוש בסימן קריאה (הודעות רשמיות לעולם לא יכילו שימוש בסימן קריאה: סימן קריאה מבטא רגשות, מה שלא מתאים להודעה מאומתת מגוף רשמי).
"כל מה שאתה כותב….": זוהי הבעת עמדה שלא מובא מקורה. מי אמר את המשפט?
