נגיף הקורונה ממשיך להתפשט ואיתו גם ההנחיות המחמירות של משרד הבריאות. לצד החולים האמיתיים שמתגלים בכל יום, מתגלים גם "חולים" מדומים: דיווחים שקריים על חולים נוספים מתפשטים ברשתות החברתיות. זאת, תוך ניצול הפחד מהמחלה הלא-מוכרת.
החדשות הרעות הן, שככל שעובר הזמן, כך מתרבים הדיווחים הכוזבים, המלחיצים את הציבור. החדשות הטובות הן, שכלל הידיעות הכוזבות נושאות מאפיינים ספציפיים ביותר, שמקלים על זיהויין ככוזבות.
משישה יוצא אחד
המושג "פייק ניוז" הפך להיות מושג גנרי, שכולל בתוכו כל סוג של מידע כוזב. למעשה, אין סוג אחד של פייק ניוז: מאחר והטכנולוגיה מאפשרת לכל אחד לזייף כל מידע שהוא רוצה (באמצעות פוסט, וידאו, תמונות ועוד), ישנה יותר מדרך אחת ליצור מידע מזוייף ולהפיץ אותו. למעשה, ישנן שש דרכים כאלו.
מתוכם, אחד הסוגים הנפוצים ביותר הוא: "מקור מתחזה". מדובר במידע כוזב, שעושה שימוש בשמו של מקור מהימן (גורם ממשלתי, גורם בעל סמכות מקצועית או מקור תקשורת ידוע), כדי להעניק מעטה של אמינות למידע הכוזב.
שימו לב למשל לידיעה הזו, שהתפרסמה טרם התגלו חולי קורונה בישראל:
כאן, נעשה שימוש בשמו ובסמליל (לוגו) של אתר חדשות מוכר מאוד. פיזור "צילומי מסך", המתחזים לאתרי חדשות מוכרים, נהיו דרך נפוצה ביותר להונות את הציבור. שימו לב לעוד כמה דוגמאות:
לעיתים, המידע המזוייף לא יוצג כצילום מסך, אלא יופץ באפליקציות למסרים מיידיים בטלפון (ווטסאפ, בעיקר). במקרה כזה, ייעשה שימוש רק בשמו של הגורם אליו מתחזים, ללא שימוש בסמל שלו. דוגמה לכך היא ההודעה השמאלית שבתמונה הבאה:
ישנה דרך נוספת להונות את הגולשים, בעת שימוש במקור מהימן: לעיתים, אנחנו יכולים לקבל קישור לידיעה שנראית אמיתית, שלכאורה מובילה אותנו לאתר מוסמך. אולם, יש לדעת שייתכן מאוד שהאתר שניכנס אליו מתחזה לאתר אמיתי ולגיטימי. שימו לב לדוגמה הבאה:
כאן, רואים שישנו הבדל זעיר בין הדומיין (כתובת האתר) של מקור החדשות הלגיטימי, לבין האתר המתחזה אליו. ככל הידוע לי, טרם הופץ בישראל פייק ניוז על הקורונה שעשה שימוש בשיטה זו, אך הדבר בהחלט עלול לקרות בעתיד.
הצרה עם ידיעות כוזבות כאלו היא כפולה: הן לא רק מנצלות את הפחד האנושי (המובן) מהמחלה, אלא גם עושות שימוש באמינות של אותם גורמים, תוך ניצול העובדה שבקיומה של מגיפה מסתורית, הציבור מחפש וודאות ותשובות מגורמי מקצוע.
מה בכל זאת ניתן לעשות?
כמעט כל המידע הכוזב שהתפרסם עד היום בנושא, הגיע בצורה של "צילומי מסך". לכן, במידה וחבר או חברה שלנו, שולחים לנו "צילום מסך" בווטסאפ, למשל, אנחנו נשאל אותם:
האם יש לך קישור לידיעה המקורית?
במידה והם יענו שלא, ייתכן מאוד שלפנינו ידיעה מזוייפת, מהסוג שתואר קודם.
קישור לידיעה מפחית את הסיכוי שמדובר בפייק, אך לא מבטל אותו כליל (כפי שהסברתי קודם עם עניין הדומיין).
לכן, כאשר אנחנו נכנסים לידיעה כלשהי ואיננו בטוחים אם היא אמיתית, נפתח בלשונית אחרת בדפדפן את האתר אליו הידיעה התחזתה ונבדוק במדויק, האם הדומיין זהה אחד לאחד (כמובן, שניתן באותה הזדמנות לבדוק האם הידיעה הכוזבת אכן נמצאת באתר האמיתי).
לבסוף, דרך נוספת לעלות על שקרים היא לבדוק את התמונות הנמצאות בידיעה הכוזבת:
לעיתים קרובות, מפיצי פייק ניוז עושים שימוש בתמונות לא קשורות (כאלו שמציגות חולי קורונה מחו"ל, למשל), כדי להעלות את רמת האמינות של המידע.
לכן, נוכל לבדוק גם את התמונות שבכתבה, באמצעות חיפוש שלהן בגוגל.
חיפוש כזה ייראה כך (לדוגמה, על תמונה שנלקחה מכתבה על נתניהו):
נלחץ על התמונה ממושכות, עד שייפתח לנו התפריט ובו אפשרות החיפוש:
נבחר באפשרות החיפוש ונראה אילו תוצאות מופיעות לנו בגוגל.
במידה והתמונה אותנטית והיא מתארת אירוע אמיתי, נקבל בתוצאות החיפוש עוד כתבות המתארות את אותו אירוע, כפי שמראה צילום המסך הבא:
במקרה הזה, למשל, תמונותו של נתניהו הופיעה בשתי תוצאות חיפוש, הכוללות כתבות על נתניהו. לכן, התמונה והאירוע הקשור אליה אמיתיים.
מנגד, במקרים של תמונה שקרית (כמו שנוצרה באופן מלאכותי, או שמתארת, נניח חולים מחוץ לישראל), לא נמצא את התמונה, או שנמצא אותה בכתבות שמתארות אירועים אחרים לחלוטין.
