בשבועות האחרונים, אנחנו נתקלים בכמויות לא מעטות של פייק ניוז סביב מחלת הקורונה: פרסומים מוטעים על מיקומים של חולים, תיאוריות קונספירציה לגבי מקור הנגיף ותרופות פלא שלא מרפאות קורונה.
אבל, מה אנחנו באמת יודעים על מי שעומד מאחורי המידע הזה? האם יש אנשים שנוטים יותר ליצור ולשתף תוכן מהסוג הזה? מסתבר שכן.
גוף התקשורת הותיק, ה-BBC, פרסם בתחילת החודש כתבה מעניינת: העובדים במקום בחנו מאות פרסומים שקריים על הקורונה ומתוכם מצאו טיפוסים אנושיים שונים, שנוטים שוב ושוב לכתוב ולשתף שקרים (או מידע לא מדויק) על הקורונה. ליתר דיוק, בבריטניה נמצאו שבעה סוגים של טיפוסים כאלו:
הבדחן
במהלך משבר הקורונה, אזרח אחד החליט, בתור מעשה קונדס, לזייף צילום מסך של הודעה מטעם הממשלה. בהודעה נכתב שמי שקיבל אותה נקנס, מאחר והוא יצא יותר מדי פעמים מהבית. צילום המסך שותף על ידי חברים של אותו אזרח ומשם הגיע לקבוצות פייסבוק, שם הגולשים לא תפסו את העניין בצורה הומוריסטית. המפיץ ניסה להתגונן וטען שהוא לא התכוון להפחיד אף אחד. חוץ מזה, הוא טען שאנשים שמאמינים להודעות כאלו צריכים ללמוד מחדש איך לצרוך את המידע שלהם מהרשתות החברתיות.
הרמאי
במקרה הטוב, פייק ניוז יוצר בדיחות לא מוצלחות. במקרה הפחות טוב, מדובר באמצעי להונות אנשים ולפגוע בהם בדרכים שונות. לעיתים מדובר בהודעות שמיועדות להשיג רווחים על חשבונם של אזרחים תמימים: בחודש מרץ, הופצה בבריטניה הודעה כוזבת, לפיה הממשלה מתכוונת לשלם מענק מיוחד לאזרחים בעקבות הקורונה. כדי לקבל את המענק, טענו כותבי ההודעה, יש להיכנס לקישור שצורף ולהזין את פרטי חשבון הבנק. מה שסייע להתפשטות ההונאה הזו היה, ככל הנראה, שהאתר המצורף התחזה לאתר ממשלתי רשמי, מה שגרם לאנשים לתת בו אמון.
הטיפוס הקונספירטיבי
אי הוודאות סביב הקורונה היא כר פורה להפצת תיאוריות קונספירציה סביבה, מאחר ואנשים מעוניינים להפיג את המתח הנלווה לאי הוודאות באמצעות מידע מכל סוג שהוא, גם אם הוא תלוש מהמציאות.
בשבועות האחרונים הסתובבה בבריטניה שמונע, לפיה הנסיין הראשון שהשתתף בניסוי למציאת חיסון מהקורונה מת. טעה נוספת, שהתפשטה ברחבי העולם, טענה שבסנגל, שבעה ילדים שהשתתפו בניסוי דומה מתו.
תיאוריה נוספת, שנויה במחלוקת, שמתפשטת גם היא בימים אלה מנסה לקשור בין הפריסה של רשת התקשורת 5G להידבקויות בנדיף הקורונה. בישראל, פייסבוק אף הסירה קבוצה שעסקה בנושא, בטענה ש"הפרה את מדיניות הפלטפורמה למניעת הפצת מידע כוזב".
האיש שבפנים (Insider)
כאן, מדובר על מידע שמתאר רופאים, או גורמים מקצועיים אחרים, שמתוקף תפקידם הם בעלי גישה למידע מסתורי ומטריד, שלא משותף על כלל הציבור. פרסומים מהסוג הזה יוצרים אפקט כפול: מצד אחד, הם מציירים את המוסדות הרשמיים כמי שמסתירים מידע חיוני מהציבור בשל שיקולים זרים (פוליטיים, למשל). מצד שני, אותם גורמים אנונימיים מצטיירים בתור היחידים שיכולים ורוצים לשמור על הציבור, באמצעות חשיפת המידע.
בבריטניה, התפשטה בווטסאפ הודעה קולית לפיה לא יישלחו אמבולנסים לבתים של חולי קורונה, שבשל כך עלולים למות בביתם. המידע הוכחש באופן נמרץ על ידי הגורמים הרשמיים.
הפוליטיקאי
הפצת פייק ניוז היא חמורה יותר כשהיא מגיעה מצד אנשי ציבור, שאמורים לשמש מודל לציבור (בייחוד בזמני משבר) ושדבריהם ומעשיהם מגיעים למיליוני אזרחים.
כאן, ראוי לציין את הסערה הגדולה סביב דבריו של טראמפ, שהציע להזריק חומרי חיטוי לגופם של חולי קורונה. טראמפ אומנם טען לאחר מכן שההצעה נאמרה בציניות, אך ההבהרה הזו לא סייעה לשפר את מעמדו בציבור. למעשה, קרוביו של טראמפ טענו שהתדרוכים שלו לאומה בענייני הקורונה פוגעים בו (ויש להזכיר שמדובר בשנת בחירות).
קרוב המשפחה
לפעמים, ניתן לזהות אנשים שמפיצים מידע מדאיג אך כוזב, כדי, כביכול, להגן על בני משפחתם וחבריהם. כזו היא למשל דניאל בקר, אמא לארבעה ילדים מאסקס, שקיבלה מידע מדאיג מאישה שלא הכירה, שקשור לתינוקות. בקר לא הייתה בטוחה אם המידע הוא נכון, אך מאחר וגם היא אמא לתינוקות, עלה בה החשש והיא החליטה לשתף את המידע "למקרה והוא נכון", כדבריה.
הסלבריטי
לא פעם, סלבריטים היו מעורבים בהפצה של פייק ניוז. זוהי לא תופעה חדשה. בזמן האחרון, רבים מהם הפיצו תיאוריות כוזבות שקושרות בין בין רשת ה-5G לקורונה: הזמר ויז חאליפה, השחקן וודי הרלסון ומנחת הטלוויזיה אמנדה הולדן הם רק חלק מהשמות של המפורסמים שעשו כן.
כמו במקרה של הפוליטיקאים, גם דבריהם של הסלבריטאים מגיעים לקהלי יעד מאוד נרחבים (מספר העוקבים של הידוענים שקידמו את התיאריות הללו הוא כ-46 מיליון איש) וגם להם יש אחריות כלפי הציבור- במקרים רבים, אותם מפורסמים משמשים מושא להערצה ומעריציהם עלולים להאמין למידע כוזב שהמפורסמים מקדמים, מבלי להפעיל חשיבה ביקורתית ולבדוק האם מדובר במידע מהימן.
