שנת 2021, שנגמרת לה ממש עוד מעט, הייתה (גם היא) שנה לא כל כך רגילה: שנה שבה הקורונה, על זניה השונים, המשיכה להכות ברחבי העולם ובארצנו הקטנה; שנה שבה ישראל נכנסה לסבב בחירות רביעי ויצאה ממנה עם ממשלה, שהרכבה נראה כאילו נלקח מסרט מדע בדיוני. כל אלו סיפקו קרקע פורייה להמון סיפורים שקריים, שהסתובבו להם ברשתות החברתיות השונות. מתוך המבחר הגדול, קיבצתי עבורכם את סיפורי הפייק ניוז (וסיפורים על פייק ניוז) המעניינים ביותר שנחשפנו אליהם השנה:

  • ינואר: מי בישראל מתחסן פחות נגד הקורונה? בחודשים הראשונים של שנת 2021, הפכה ישראל למדינה המובילה בעולם בשיעורי ההתחסנות נגד נגיף הקורונה. אולם, חלק מהקבוצות במדינה היו שותפות להישג הזה במידה פחותה: לאורך החודשים הראשונים של השנה, נרשמו בקרב החברה הערבית שיעורי התחסנות נמוכים משמעותית מאלו שבאוכלוסייה הכללית. לפי פרוייקטור הקורונה במגזר הערבי, איימן סייף, הסיבות לכך מגוונות, לרבות אי אמון בממשל וחשיפה לפייק ניוז סביב המחלה והחיסונים.
  • פברואר-אוקטובר: האיראנים פועלים נגד ישראל: גם בשנת 2021, בדומה לשנים קודמות, גורמים המזוהים עם איראן פעלו נגד מדינת ישראל ברשתות החברתיות, על ידי הפצת סיפורים שקריים המכפישים את תדמיתה או באמצעות התערבות בענייניה הפוליטיים של ישראל. במהלך השנה, האיראנים הספיקו להקים רשת פרופילים פיקטיבית, שהפיצה מסרים שליליים על ישראל במהלך מבצע שומר החומות, להקים "רשת דוגמניות", שניסתה לסכסך בין קבוצות שונות בישראל ולהסתנן לקבוצות הטלגרם והווסטאפ של פעילי מחאת הדגלים השחורים.
  • אפריל: כיצד חשיפה חד פעמית לפייק ניוז משפיעה עלינו? באפריל 2021, פורסם מחקר שבוצע באוניברסיטה צרפתית, שעונה על השאלה הנ"ל. במסגרת המחקר, נבדקה מהירות הקלדתם של כ-230 משתתפים, כשחלקם נחשפו למידע כוזב הקושר בין תכונות שונות (חיוביות או שליליות) למהירות ההקלדה. החוקרים מצאו, שמהירות ההקלדה של המשתתפים שנחשפו לפייק ניוז חיובי עלתה בחמישה אחוזים, בהשוואה לזמן שלפני החשיפה.
  • יולי: גילויים חדשים על המעורבות הרוסית בבחירות 2016 בארה"ב: ככל הנראה, אין אחד מאיתנו שאינו מודע לכך, שרוסיה הפעילה אמצעים כבירים על מנת להטות את תוצאות הבחירות ההן לטובתו של טראמפ. זאת, באמצעות הפצה מסיבית של פוסטים שקריים ופרובוקטיביים ברשתות החברתיות. עם זאת, הבחירות ההן ממשיכות לחדש לנו, גם חמש שנים לאחר שהסתיימו: בחודש יולי, פירסם ה"גרדיאן" הבריטי תחקיר, שחושף סיבות חדשות המסבירות את מעורבותו של הממשל הרוסי בבחירות- לפי הכתבה, פוטין הורה לשירותי המודיעין שלו לסייע לטראמפ, שאוחבחן על ידי הרוסים כ"לא יציב נפשית", משום שהימצאותו בעמדת הנשיאות עשויה להחליש את עמדת המיקוח האמריקנית מול רוסיה בנושאים שונים (נושא כזה עשוי להיות למשל המלחמה באוקראינה, בה מעורבת רוסיה מאז שנת 2014).
  • ספטמבר: אושרת קוטלר מרגיזה את משרד הבריאות: בתחילת חודש ספטמבר פרסמה אשת התקשורת הידועה, אושרת קוטלר, פוסט שבו טענה כי יש "להיזהר מאוד מהחיסון", כלשונה. בדבריה, קוטלר הסתמכה על נתון מתוך מחקר שבוצע ע"י מכבי שירותי בריאות, המצביע על דעיכה מהירה יותר של עמידות המערכת החיסונית לנגיף הקורונה אצל מחוסנים מאשר אצל מחלימים מהמחלה. הפוסט עורר סערה גדולה ומשרד הבריאות מיהר להוציא הבהרה, לפיה הטענה של קוטלר שגויה מהיסוד ועודד את הציבור להמשיך ולהתחסן נגד המחלה.