תקופת הקורונה מזמנת לנו ידיעות שקריות מסוגים שונים ומשונים. הפייק הזה נוגע בדרך כלל לכל מיני "תרופות פלא" כיצד להחלים מהמחלה, או כל מיני צעדים שהממשלה מתכוונת לעשות על מנת להילחם בהתפשטות המגיפה.
בימים האחרונים, התפשט פייק מסוג חדש, לפיו 130 שוטרים נדבקו בקורונה במהלך ההפגנות נגד ראש הממשלה. תחקיר שהתפרסם ב-12/9 בגלוס חשף את ההשתלשלות המרתקת של העניינים.
מה שמעניין לא פחות הוא, שכאשר בוחנים לעומק את התפשטות הפייק הזה, רואים שמה שהפך אותו לכל כך פופולארי הוא, שמתקיימים בו ארבעה מרכיבים חשובים מאוד, שנמצאו ככאלו שהופכים פייק ניוז כלשהו לויראלי.
כבר בחודש יולי פרסמתי בבלוג הזה פוסט, שמציג את ארבעת המרכיבים החשובים לפייק ניוז מוצלח, על פי חוקר הפייק ניוז בן נימו (Ben Nimmo).
אביא בקצרה את ארבעת המרכיבים:
- שימוש באלמנט הרגשי: ידיעות כוזבות מוצלחות הן אלו שמעוררות רגשות שליליים, בייחוד פחד, כעס וספק.
- שימוש במערך הפצה נרחב: שימוש בפרופילים, קבוצות, אתרי אינטרנט ודפים פיקטיביים רבים ככל האפשר, על מנת להגיע לקהל יעד רחב ככל הניתן.
- נקודת חדירה טובה: בחירה בערוצי הפרסום הנכונים לפרסום הידיעה, על מנת שתגיע לקהל היעד הנכון.
- שימוש בסמכות: יצירת הרושם שהידיעה הגיעה ממקור מהימן.
חשוב לציין- לא כל המרכיבים צריכים לבוא לידי ביטוי, על מנת שהפייק יתפשט, אך ככל שישנם יותר מרכיבים, כך יגדל הסיכוי שהוא יגיע ליותר אנשים וייתפס יותר כאמין.
גלגולו של פייק
במקרה המדובר, ניתן לראות לאורך שלבי התפשטות הפייק, כיצד ארבעת המרכיבים הללו באו לידי יבטוי:
בהתחלה, התפרסם מבזק במעריב שנשא את הכותרת: "המשטרה: 118 שוטרים אובחנו עד כה כחולי קורונה". בהמשך המבזק, נכתב שהדבר נגרם ככל הנראה בשל מעורבותם שלש וטרים בפיזור הפגנות.
חשוב לציין, שהכותרת עצמה הייתה נכונה, אך הסיפא של הידיעה לא הייתה נכונה– אף על פי שגורם במשטרה תדרך באותו יום את הכתב שפרסם את הידיעה, שההדבקה כלל לא קשורה להפגנות, ההערה הזו בכל נכנסה אל המבזק. לא משנה שהדבר נעשה בשל טעות אנוש, כאן נמצא המרכיב הראשון של פייק ניוז ויראלי: הפייק התפרסם באתרי חדשות מוכרים וידועים ולכן קיבל רושם של ידיעה אמינה.
אחרי שהידיעה הזו התפרסמה, היא הופצה ברשתות החברתיות בתוספת מעניינת: יחד עם המבזק במעריב, התפרסמה טענה נוספת, שהחריפה את המסר- לא רק שמספר השוטרים החולים עלה (מ-118 ל-130), אלא שגם נקבע בוודאות שהם נדבקו בשל השתתפותם בהפגנות (את הפוסט המדובר תוכלו לראות בקישור כאן). הפוסט הפסציפי הזה זכה ללא פחות 450 שיתופים.חשוב לציין, אגב, שגם ערוץ 7 פרסם את ה"ידיעה" ש"130 שוטרים נבדקו בקורונה במהלך ההפגנות" (שבעצמו פרסם את המידע מחדשות 12), מה שמחזק את הימצאותו של מרכיב האמינות.
הטענה הזו הופצה על ידי פרופילים נוספים, שהידוע מבניהם הוא "רונית הביביסטית"- אושיית רשת בעלת עשרות אלפי עוקבים, שכפי ששמה מרמז, מייצגת דעות פוליטיות המשיוכות לימין. מספר העוקבים הגדול של רונית גרם לידיעה הזו להיות משותפת מהפרופיל שלה לא פחות מ-840 פעם. שני גורמים נוספים פרסמו אף הם את הפייק ומספרי השיתופים של הידיעה מהם הם קטנים יותר (גרף ההפצה נמצא בכתבה שבגלובס).
ארבעת הפרופילים הללו שיתפו את הפייק הזה בסך מצטבר של 1633 שיתופים. אפשר להניח, בסבירות די גבוהה, שלכל אחד מהמפיצים ישנו מספר דו ספרתי של עוקבים. על פי הכתבה בגלובס, לארבעת המפיצים הללו יש כ-20 אלף עוקבים. כשמחברים את מספר העוקבים הישירים ואת מספרי העוקבים של הפרופילים ששיתפו את הידיעה מהם, אנחנו יכולים להגיע לקהל יעד של מאות אלפי אנשים. כל זה, מבלי להחשיב את העובדה שייתכן והפוסט ימשיך להיות משותף עוד ועוד. כאן, אנחנו יכולים לראות, אפוא, כיצד מתבטא המרכיב השני של הפייק הויראלי- הפצה המונית.
למרות זאת, ההפצה הנרחבת הזאת לא תהיה מסוגלת לעורר את ההשפעה הנכונה, שהמפיצים רוצים שנחווה, אם המידע הזה לא יגיע לקהלי היעד המתאימים. מאחר והפייק הזה עוסק בהפגנות בבלפור, ברור שהתגובה של אנשי ימין ושל אנשי שמאל לפייק הזה יהיו שונות לחלוטין. מטבע הדברים, המידע הזה מעורר אנטגוניזם נגד ההפגנות, המתקיימות בתקופה של משבר בריאותי חמור. לכן, כדאי לשים לב לעובדה, שעל פי הכתבה בגלובס, המידע הזה שותף בקבוצות ודפים רבים, המבטאים עמדות ימניות (הפרופיל אבי אביב, למשל, שיתף את הפוסט בעצמו בלא פחות מ-56 קבוצות ודפי ימין). כאן מבתאט המרכיב השלישי של הפייק הויראלי- שימוש בערוצי הפרסום הרלוונטיים, כדי להגיע לקהל היעד הנכון.
מה שנשאר לנו הוא המרכיב הרגשי- יצירת רגשות שליליים על מנת להניע את הגולשים להאמין לידיעה ולשתף אותה. השיתופים של המידע הזה נעשו לא פעם תוך שימוש בתוספת, שאמורה לעורר את הרגשות הללו: רונית הביביסטית (שממנה, כאמור, הפייק הזה שותף 840 פעם), פרסמה אותו בצירוף הכותרת: "מפיצי מחלות". השימוש בניסוח כזה מעורר הן רגש של פחד והן רגש של כעס: פחד- בתקופה כזו, כולנו עושים מאמץ להישמר כמה שיותר ולהתרחק מהמחלה ולכן נחוש פחד ממי שמפיץ את המחלה; כעס- כזכור, המידע הזה שותף בעיקר בקרב קהל יעד ימני, שכמובן מתנגד לקיום ההפגנות. כשהוא נחשף למידע כזה, הוא יכול לשאול את עצמו: "למה השאמלנים האלה עושים מה שהם רוצים?" או לקבוע שהם חסרי אחריות.
כעס ופחד הם רגשות מפעילים, כלומר- הם רגשות שגורמים לנו לבצע פעולה כלשהי- הפחד גורם לנו להתרחק ממקור הסכנה (או להילחם נגדו) והכעס גורם לנו לרצות לבצע פעולה כלשהי, כדי לתקן את העוול שמכעיס אותנו. בהתאם לכך, שני הרגשות יכולים לגרום לנו לשתף את הידיעה: אם מתוך הרצון להזהיר את היקרים לנו מפני התשפטות הקורונה ואם מתוך מחשבה של "אנחנו נראה לשמאלנים האלה מה זה".
מה אנחנו יכולים ללמוד מזה?
לכאורה, אי אפשר היה לדעת מראש שמדובר בפייק, שכן גופי תקשורת מהימנים פרסמו את הפייק הזה בעצמם. אולם, כדאי לזכור שגם עורכי החדשות הם בני אדם, שמושפעים מתפיסות עולם שמשפיעות על האובייקטיביות שלהם, או מהרצון להיות ראשונים בפרסום סקופים צהובים.
גם ממקרה כזה, שהוא לא כל כך מצוי (בשל אותם פרסומים ממקורות מהימנים), אנחנו יכולים ללמוד משהו. כאשר אנחנו נתקלים בידיעה כלשהי, שמפתיעה אותנו, מכעיסה אותנו או אולי מפחידה אותנו, כדאי לנו לשאול את עצמנו: "האם הידיעה הזו תואמת איזו תפיסת עולם שיש לנו?"
כפי שכבר צוין, הידיעה הזו הופצה בעיקר בקרב קהל ימני, כי היא שירתה את התפיסה הימנית, שמתנגדת להפגנות השמאל (ללא קשר לקורונה). את השאלה הזו אפשר גם ליישם במקרים אחרים- למשל, אם ניחשף לפייק על זלזול בהנחיות במגזר החרדי או הערבי, או אולי לפייק שמבטיח לנו חיסון בעוד חודש או תרופת פלא לקורונה.
ארבעת המרכיבים הללו מסוגלם להפוך כל ידיעה שקרית לאמינה ולויראלית, כי כל אחת מהן מנגנת על חולשה אנושית אחרת שיש לנו, אבל- הדרך להתגבר עליהן היא באמצעות מודעות: כאשר אנחנו מודעים מראש לאפשרות, שניתקל בפייק שיפחיד אותנו, שנראה אותו ממקורות רבים או שייראה לנו משום מה כמבוסס על מקור אמין, נוכל לגשת למידע שניתקל בו באופן מפוכח וביקרותי יותר. זה כנראה לא יבטל את הסיכוי שנאמין בטעות לאיזשהו פייק, אבל בהחלט יצמצם את השפעתו הפוטנציאלית.
