מה אנחנו יודעים על מפעל הפייק ניוז של החיזבאללה?

ביום רביעי, האתר YNET פרסם כתבה מעניינת על ארגון החיזבאללה, תחת הכותרת "מלמדים פייק ניוז". הכתבה מתארת תחקיר שנערך על ידי ה"סאנדיי טלגרף" הבריטי, שחושף כיצד הארגון, שבדרך כלל עוסק בביצוע פיגועים, מפעיל בשנים האחרונות "מחנות אימונים" מסוג אחר- מחנות בהם ה"תלמידים" לומדים כיצד להפיץ פייק ניוז.

על פי התחקיר, המבוסס על 20 ראיונות שנערכו עם גורמים שונים (בהם גם אנשים שהשתתפו במחנות), הארגון מפעיל מאז שנת 2012 סדרות אימון בנות עשרה ימים, במהלכם החניכים לומדים את היסודות החשובים בהפצת פייק ניוז: כיצד לפתוח ולנהל חשבון מזויף ברשתות החברתיות וכיצד לעקוף את מדיניות הצנזורה של הרשתות החברתיות.

התחקיר הזה מעלה כמה שאלות חשובות ובראשן- מהי החשיבות של הפעילות הזו והאם (וכיצד) פעילות מהסוג הזה יכולה להשפיע גם עלינו? ממצאי התחקיר לא יכולים לספק תשובות מוחלטות לשאלות הללו, מאחר והם לא כוללים נתונים בסיסיים, כמו מספר המשתתפים במחנות. אולם, כשבוחנים כיצד איראן, הפטרון של חיזבאללה, מפיצה פייק ניוז כבר מספר שנים, אפשר להגיע להערכה מבוססת על השפעתה הפוטנציאלית של פעילות חיזבאללה בתחום.

התמנון האיראני

ישנו כיום מידע רב על הדרכים בהן איראן מפיצה פייק ניוז ברחבי העולם בשנים האחרונות. אציין כמה דוגמאות: בנובמבר 2018, חברת אבטחת הסייבר הישראלית קלירסקיי פרסמה דו"ח על הפעילות האיראנית ברחבי העולם. על פי הדו"ח, איראן הפעילה מאות פרופילים מזויפים ברשתות חברתיות ו-150 אתרים שהתחזו ל-98 גופי תקשורת ושפעלה ב-29 שפות וב-28 מדינות או אזורים גיאוגרפיים. הרשת התמקדה בעיקר בעולם הערבי, אך הרשת גם כללה אתרים באנגלית, צרפתית, ספרדית ואף עברית (האתר העברי נקרא "תל אביב טיימס" והוא אינו פעיל מאז אותה שנה).

באותה השנה, האיראנים היו פעילים במיוחד גם בארה"ב, בה התקיימו בחירות האמצע. כתוצאה מכך, טוויטר השעתה 2,167 חשבונות טוויטר, שצייצו לפחות כ-24 אלף ציוצים סביב הבחירות.

באוקטובר 2019, מארק צוקרברג, מנכ"ל פייסבוק, הכריז שהחברה שלו חסמה חשבונות רוסיים ואיראניים, שנועדו לבצע פעולות עתידיות של מניפולציה בדעת הקהל- ככל הנראה לקראת בחירות 2020.

הציבור הישראלי איננו מכיר את חיזבאללה בתור ארגון שמפיץ פייק ניוז. אולם, הממצאים הרבים סביב הפעילות האיראנית בנושא (שרק טפח ממנה נחשף בפוסט הזה) מלמדים, שפעילי החיזבאללה יכולים להסתמך על נסיון רב ועשיר של מדינת החסות שלהם, בביצוע מבצעי השפעה באינטרנט. אולם, האם כמות רבה משמעה גם איכות טובה? או, במילים אחרות- האם הפעילות האיראנית הרבה בנושא (ופעילות של חיזבאללה שנסמכת עליה) אכן יכולה להשפיע על דעת הקהל בצורה משמעותית?

שיפור מתמיד בפעילות האיראנית

בקרב קהילת החוקרים בתחום ההשפעה והדיסאינפורמציה, רוסיה נחשבת למעצמה העולמית בתחום, עקב נסיונה העשיר בתחום- כבר לפני כ-600 שנה, פותחה ברוסיה אסטרטגיה צבאית המבוססת על הטעיה. עם זאת, עושה רושם שאיראן עלולה להאפיל בעתיד על רוסיה בתחום הזה. זאת, בשל עקומת למידה מהירה במיוחד:

בספטמבר 2018, הניו-יורק פוסט פרסם כתבה תחת הכותרת: "Iranian are bad at the fake news game". על פי הכתבה, הפעילות האיראנית בארה"ב נועדה לשווק מסרים פרו-איראניים, שתמכו ברשות הפלסטינית ויצאו נגד ישראל וערב הסעודית. אולם, על פי הכתבה, הפעילות הזו נראתה כל כך חובבנית, שניתן היה לעלות בקלות על כך שהתכנים האיראניים הם לא אותנטיים.

אף על פי כן, ככל שעבר הזמן, האיראנים החלו לאמץ יותר ויותר את שיטות הפעולה הרוסיות ובהתאם לכך, תוצאות הפעילות שלהם השתפרו ללא היכר. על פי כתבה ב-The National Interest מיולי 2019, איראן מיישמת לקחים שרוסיה הפיקה מהמלחמה שלה באוקראינה, שם נעשה שימוש נרחב בלוחמה פסיכולוגית, באמצעים שונים (באחד המקרים, כוחות רוסיים שלחו הודעות כוזבות לקרוביהם של חיילים אוקראינים, שהודיעו על מותם בקרב. התגובות של משפחות ההורים, שניסו ליצור קשר עם קרוביהם, סיפקו לכוחות הרוסיים את מיקומיהם של כוחות צבא אוקראיניים ולפגוע בהם).

בין רוסיה לאיראן מתקיים שיתוף פעולה צבאי נרחב ועל פי מומחים שונים, ברור כי רוסיה סייעה לאיראן גם בהיבט של לוחמת מידע: על פי התפיסה הרוסית, הפצת הפייק ניוז היא אמצעי שנועד לבלבל את תפיסת המציאות של האויב, כדי להשפיע על מהלכיו, כך שיהיו לטובת היוזם. איראן החלה לאמץ את התפיסה הזו והחלה לראות את לוחמת המידע הזו כמרכיב במערכה הנרחבת יותר מול אויביה.

ככל שחלף הזמן, חוקרים החלו לשים לב כיצד פעולותיה של איראן נעשות מתוחכמות יותר ובעלות סיכוי רב יותר להשפיע על דעת הקהל. בפברואר השנה, מכון המחקר האמריקאי Atlantic Council פרסם דו"ח מיוחד, שסקר את התפתחות לוחמת המידע האיראנית ברשתות החברתיות. המסקנה החשובה ביותר שניתן לחלץ מהדו"ח הזה מובאת במשפט הבא:

Iran’s bots and trolls are subtler than Russia’s, using a messaging apparatus that its adversaries cannot easily inhibit or destroy 

במילים אחרות- הפעילות האיראנית נהייתה כל כך מוצלחת- יותר מזו הרוסית- עד שניתן לקבוע, שהתלמיד עלה על רבו.

עד עתה, ברור לנו כי לאיראן ישנו הנסיון וישנה היכולת להפיץ פייק ניוז בהצלחה. עד כמה פעולות אלו, ככל שייעשו על ידי חיזבאללה, עשויות להשפיע על דעת הקהל בישראל?

ההתערבות האיראנית בבחירות בישראל

בינואר 2019, כחודשיים וחצי לפני בחירות אפריל 2019, חברת Vocativ חשפה רשת איראנית של חשבונות מזוייפים, שפעלו ברשתות החברתיות בישראל. הרשת, שכללה כ-350 חשבונות, התבססה ברובה על חשבונות חדשים ומיעוטם על חשבונות ותיקים, שכבר הפיצו לפני כן מסרים אנטי-ישראליים. רשת זו פעלה במספר שלבים, שכללו בעיקר מעקב אחר חשבונות עם עוקבים רבים, תוך נסיון לפתות את בעלי החשבונות לשתף מידע כוזב בענייני הבחירות ובנושאים אחרים פנים-ישראליים.

על פי הערכת החברה, במהלך התקופה בה פעלה הרשת, היא הצליחה להגיע לקהל יעד משוער של כחצי מיליון ישראלים מדי חודש. כדי להמחיש עד כמה הכמות הזו היא לא רק בעלת נפח, אלא גם בעלת משקל, די אם אזכיר שלמפלגת הימין החדש היו חסרים כ-1500 מצביעים נוספים כדי להיכנס לכנסת (כשלוש אלפיות האחוז מכלל הציבור שנחשף למסרים האיראניים). אם מצביעים אלו היו אכן מגיעים למפלגה, בהשפעת מסרים מאיראן, המפה הפוליטית הייתה משתנה וייתכן שמועדי ב' וג' בבחירות היו נחסכים מאיתנו.

כמובן, שכדי להפעיל 350 חשבונות פיקטיביים, אין צורך ב-350 אנשים- אפשר הרבה פחות, שהרי אדם אחד יכול להפעיל מספר חשבונות פיקטיביים (משתמש אחד ב"מרכז לחקר האינטרנט", מרכז רוסי להפצת פייק ניוז, תיפעל לא פחות מ-20 חשבונות פיקטיביים שונים). כמובן, חלק מהחשבונות הללו יכולים להיות "בוטים" (חשבונות שפועלים באופן אוטומטי). חשבונות אלו מסוגלים לפרסם הרבה יותר מסרים מחשבון אנושי (בערך פי ארבעה עד פי שבעה, על פי מחקר שנערך בשנת 2017), מה שכמובן מגדיל את היקף קהל היעד הפוטנציאלי עוד יותר.

משמעות הממצאים עבור ישראל

כשמסכמים את כלל הממצאים הידועים לנו, מתקבלת התמונה הבאה:

• לאיראנים ישנו נסיון רב בהפצת פייק ניוז ברחבי העולם- כולל בישראל. פעילותם משתפרת באופן עקבי ומהיר, בעקבות למידה מגורמים רוסיים.
• הגעה לקהלי יעד נרחבים והשפעה עליהם לא מצריכה שימוש במשאבים רבים: דרך שימוש במאות חשבונות מזוייפים, שיכולים להיות מתחוזקים על ידי כמה עשרות אנשים, או להיות בוטים ולפעול באופן עצמאי לחלוטין.
• בנסיבות מסוימות, כמו בחירות 2019 מועד א', מספיק לשנות את דעתו של אחוז קטנטן בקהל היעד, כדי לחולל השפעה משמעותית.

לאור כלל הממצאים הללו, השורה התחתונה ברורה- מתוך הנחה שארגון החיזבאללה נסמך על הנסיון של איראן, "מפעל הטרולים" שלו עלול לחולל השפעה לא מבוטלת על קהל היעד בישראל. זאת, בייחוד בזמנים רגישים כמו כעת, שבהם הקורונה עוד מתפשטת והאפשרות ללכת לבחירות בפעם הרביעית תוך שנתיים לא נראית כל כך מופרכת.

מה ניתן לעשות?

החשיפה הזו מצריכה את מקבלי ההחלטות בישראל לתכנן תוכנית פעולה מגובשת וכוללת, שתצמצם ככל האפשר את השפעתם הפוטנציאלית של הטרולים של חיזבאללה.

המעטפת הזו עשויה לכלול מספר מרכיבים:

• שימוש באמצעי התקפי: במהלך שנת 2018, חיילי פיקוד הסייבר בארה"ב ביצעו מתקפות סייבר על המרכז לחקר האינטרנט שברוסיה, ממנו טרולים רוסיים הפיצו פייק ניוז כדי להשפיע על בחירות 2016 במדינה. השימוש בצעד הזה מצד ישראל עלול להצמיח שני חסרונות מהותיים: תשתיות שניזוקו בתקיפות סייבר, ניתן לשקם מחדש (למשל, לפתוח מחדש חשבונות פיקטיביים); פעולת הסייבר הזו עלולה להוביל את ישראל וחיזבאללה למלחמת סייבר, שבמקרי קיצון עלולה להסלים למלחמה צבאית-קינטית.
• חינוך הציבור: ניתן לחנך את הציבור כיצד לזהות פייק ניוז ולהתגונן מפניו, על מנת לצמצם את ההשפעה הפסיכולוגית של פייק ניוז מצד חיזבאללה. ישנן מספר מדינות שהצליחו להנחיל עקרונות אוריינות דיגיטלית בהצלחה, שהבולטת מבניהן היא פינלנד (בפוסט הזה כתבתי כיצד היא עשתה זאת).
• שימוש בפתרונות טכנולוגיים: ישראל, כמו שידוע לכולנו, מכונה "startup nation" ותיאור זה לא פוסח גם על תעשיית ההתמודדות עם פייק ניוז: נכון לאוגוסט 2019, ישנם בישראל לא פחות מ-20 חברות שונות, שמציעות פתרונות טכנולוגיים להתמודדות עם פייק ניוז. הבולטת שבהם היא חברת Cyabra, שהצליחה לגייס כ-4 מיליון דולר. החברה הזו פיתחה מערכת, שמדרגת את רמת אמינותם של חשבונות שונים ומסוגלת בכך לעלות על פרופילים פיקטיביים.