מחקר חדש של אוניברסיטת אוקספורד בבריטניה חוקר את התפשטות הפייק ניוז סביב הקורונה, בהשוואה למידע מאומת. מדובר בפרויקט מחקר מתמשך, שמבצע סקירה גלובלית של התפשטות החדשות בנושא הזה.
אחד הממצאים המרכזיים במחקר הוא, שפייק ניוז, שמגיע מאמצעי תקשורת ממשלתיים מרוסיה, טורקיה ואיראן, משותפים ברשת *פי חמישה* בהשוואה למידע מהימן של אמצעי תקשורת מוכרים ואמינים:
כל מאמר של כלי תקשורת מוכר מקבל 25 שיתופים ואילו כל פוסט עם פייק ניוז, שמגיע מאחד המקורות הללו, מקבל 125 שיתופים.
התופעה הזו איננה חדשה- למעשה, גם בבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2016, סיפורי פייק ניוז היו פופולאריים יותר מידיעות מהימנות.

ארבעת המרכיבים שהופכים פייק ניוז לויראלי יותר

איך זה יכול להיות שחדשות שמגיעות מאמצעי תקשורת מבוססים, שחלקם קיימים למעלה ממאה שנה, לא מצליחות להיות ויראליות כמו הפייק ניוז?
על פי בן נימו (Ben Nimmo), חוקר במכון המחקר Atlantic Council, לפייק ניוז מוצלח ישנם מרכיבים ייחודיים, שהופכים אותו למושך יותר בהשוואה לחדשות אמיתיות. המרכיבים האלו, שחלקם לא יכולים להתקיים בחדשות מהימנות, יוצרים למעשה את "הנוסחה הסודית" לפייק ניוז ויראלי.
ארבעת המרכיבים הם:

  • שימוש באלמנט הרגשי: ידיעות כוזבות מוצלחות הן אלו שמעוררות רגשות של פחד, כעס וספק. אלו הם רגשות שליליים מפעילים, כלומר, מניעים את הגולש לבצע פעולה מסויימת (למשל, לשתף את התוכן שהוא כרגע קרא). האלמנט הזה לא יכול להתקיים בידיעות מהימנות, שמטרתן לדווח על המציאות באופן אובייקטיבי ככל האפשר.
  • שימוש במערך הפצה נרחב: מדינות כמו רוסיה, טורקיה ואיראן הפכו למעצמות עולמיות בהפצת פייק ניוז, באמצעות שימוש נרחב בחשבונות פיקטיביים, שמופעלים על ידי בני אדם או באופן אוטומטי ("בוטים").המרכז לחקר האינטרנט בסנקט פטרסבורג, לדוגמה, העסיק כ-1000 איש בהפצת פייק ניוז לקראת בחירות 2016 בארה"ב. הצלחת המרכיב הזה נשענת על העובדה, שלנו, כבני אדם, ישנה נטייה לתת אמון מוגבר בסיפורים שפורסמו במספר מקורות, גם אם נאמר לנו שהם כוזבים.
  • נקודת חדירה טובה: ישנו היום מגוון גדול של רשתות חברתיות וצריך לדעת לבחור בחוכמה, באילו רשתות לפרסם. מפרסמים שירצו לפנות לקהלי יעד צעירים, למשל, ישתמשו כנראה באינסטגרם ובטיקטוק ופחות בפייסבוק.
  • שימוש בסמכות: ידיעות כוזבות עושות לעיתים קרובות שימוש בסמכות, כלומר, הן יוצרות את הרושם שהמידע בהן מבוסס על מקורות מהימנים או שהמקורות המדווחים הם אמינים. ניתן ליצור רושם מזויף של אמינות בשתי דרכים עיקריות: לקחת מידע אמיתי ולהציג אותו באופן מעוות, שמוציא אותו מהקשרו, או להתחזות למקור מידע מהימן (אתר חדשות מוכר או גוף ממשלתי).

מדוע חשוב להכיר את המרכיבים הללו?

גורמים שיודעים להשתמש בארבעת המרכיבים הללו (או אפילו בחלקם) באופן מוצלח, יוכלו לבצע מניפולציות טובות יותר בדעת הקהל. הם יוכלו לשכנע בצורה טובה יותר לבצע את הפעולות שהם רוצים שנבצע: שנשנא פוליטיקאי מסוים, שנתנגד לחיסונים, שנחשוב שהקורונה היא המצאה. הטכנולוגיה הקיימת היום מאפשרת להעמיק את ההשפעה של המרכיבים הללו ובכך להשיג הצלחה גדולה יותר- שימוש בחשבונות פיקטיביים רבים יותר, שמדמים חשבונות אנושיים בצורה מוצלחת יותר, יחזקו את מרכיב ההפצה הנרחבת וירתמו להקניית אמינות גבוהה לסיפור מזויף.

אף על פי כן, הכרת המרכיבים הללו יכולה לשרת לא רק את מפיצי הפייק ניוז, אלא גם אותנו- הגולשים. כאשר אנחנו יודעים מהי הטקטיקה של המפיצים, אנחנו יכולים לכוון את אמצעי ההגנה שלנו באופן טוב יותר. במילים אחרות, כאשר אנחנו יודעים שהמפיצים בונים על הפצה נרחבת, אמינות, חדירה טובה ושימוש ברגשות, אנחנו נשתמש בהם כאינדיקציות, שלפיהן נוכל לבחון את המידע שלפנינו ולראות אם הוא אמיתי או לא:

  • שימוש ברגשות: כאשר אתם קוראים ידיעה כלשהי, שימו לב אילו רגשות היא מעוררת בכם. האם הידיעה הצליחה להלחיץ אתכם? או לטעת ספק במה שאתם מכירים? ייתכן שמדובר בפייק.
  • שימוש בהפצה נרחבת ונקודת חדירה טובה: הצלבת מקורות היא דבר חשוב, אך יש לבצע אותה בחוכמה. במרבית המקרים, אנחנו נוטים להסתמך על מקורות שמחזקים את הדעות שלנו (זאת, מאחר וברשתות החברתיות אנחנו נוטים לצרף חברים שמשקפים את דיעותינו וכשאנחנו קוראים את מה שהם משתפים, אנחנו בעצם מקבלים להן חיזוק). לכן, בהצלבת מקורות, חשוב לבחור מקורות שאיננו גולשים אליהם בדרך כלל. כך נוכל לגלות האם הסיפור בכלל אמיתי, או שנגלה שלסיפור שקראנו יש צדדים נוספים (שאולי פחות נוחים לעיכול עבורנו מבחינה אידיאולוגית).
  • שימוש בסמכות: הדרך הטובה ביותר לבדוק האם מקור מסוים הוא אכן אותו מקור שאליו הוא מתחזה, היא לגלוש ישירות לאתר הרשמי של המקור האמין ולבדוק האם המידע שפורסם אכן נמצא באתר. שימו לב, אנחנו לעיתים גם נבחין בשינויים בשורת הדומיין בין הכתובת של האתר האמיתי לבין האתר שליו התחזו (כאן ניתן לראות דוגמה מצולמת לכך).