מאז שנחשפה ההתערבות הרוסית בבחירות 2016 בארה"ב, חברת פייסבוק "הועלתה על המוקד" בנושא הפייק ניוז. מבקרים רבים טענו, שפייסבוק לא נלחמת מספיק נגד פייק ניוז, כי הפצת פייק ניוז משתלמת לה מבחינה כלכלית. בנוסף, רבים גם טענו נגדה שהיא משתיקה דעות פוליטיות מסוימות, על ידי סימונן בתור פייק ניוז.
חלק מן הביקורת הגיעה לפייסבוק ביושר- למשל, עדותה של עובדת במחלקת המודעות הפוליטיות של פייסבוק, שטענה שהחברה לא עושה די כדי להתמודד עם פייק ניוז.
זו הסיבה שתוצאותיו של מחקר שהתפרסמו בימים האחרונים עשויות להפתיע לטובה ואולי לשקם מעט את תדמיתה החבוטה של פייסבוק- לפני כשלוש שנים, חברת פייסבוק השיקה קמפיין מיוחד ב-14 מדינות (בהן ארה"ב), במסגרתו הגולשים קיבלו מהחברה עשר עצות איך לזהות פייק ניוז.
שלוש שנים לאחר מכן, התפרסם מחקר של חוקרים מארה"ב ומהודו, שבדק באיזו מידה הטיפים מסייעים להם להבדיל בין חדשות אמיתיות לכוזבות. במהלך הניסוי, המשתתפים, שהגיעו משתי המדינות, נחשפו לכותרות חדשותיות שהגיעו משני סוגים של מקורות: כותרות שהגיעו מאתרי חדשות מרכזיים וכותרות של חדשות שקריות. המשתתפים היו צריכים להעריך עד כמה הן משקפות מידע מדויק. הם התבקשו לבצע את המשימה הזו פעמיים- בהפרש של מספר שבועות. המשתתפים נחלקו לשתי קבוצות- אלו שנחשפו לטיפים ואלו שלא.
המסקנה העקרונית שהחוקרים הגיעו אליה הייתה, שהעצות סייעו למשתתפים להבדיל טוב יותר בין מידע אמיתי לכוזב- לא משנה מאיזה מקור הוא מגיע. באופן פרטני יותר, המשתתפים האמריקאיים שנחשפו לעצות הגדילו את הסיכוי שלהם לזהות פייק ניוז טוב יותר ב-26.5 אחוזים, בהשוואה לאלו שלא נחשפו לעצות. למרות זאת, יש לציין שבסבב השני, אחוזי הדיוק של המשתתפים ירדו. גם בקרב המשתתפים ההודים שנחשפו לעצות, נרשם שיפור ביכולת לזהות פייק ניוז. עם זאת, האפקט הזה היה מתון יותר מאשר אצל מקביליהם האמריקאים.
מהן העצות שפייסבוק סיפקה?
- גלו ספקנות לגבי כותרות: לעיתים קרובות, ידיעות כוזבות כוללות כותרות שנועדו למשוך את העין. הדבר יכלול ניסוחים פרובוקטיביים או סימני קריאה. אם כותרת מסוימת נראית לכם מופרכת, ככל הנראה היא אכן כזו.
- בחנו היטב את דומיין האתר שאתם גולשים בו: אתרים שמתחזים לאתרים מהימנים יעשו לפעמים שימוש בכתובות דומיין מאוד דומות לאלו של האתרים אליהם הם יתחזו. מספיק שינוי בתו אחד כדי ליצור שתי כתובות אינטרנט שונות, שמייצגות אתרים שונים לחלוטין.
- חקרו את המקור: וודאו שהסיפור שקראתם התפרסם במקור מהימן ובעל מוניטין. אם קראתם את הסיפור באתר שאינכם מכירים, תוכלו לגלוש לחלק ה"אודות" באתר, שמסביר את מהותו.
- שימו לב לטעויות בניסוח ולשגיאות כתיב: ידיעות כוזבות מכילות לעיתים שגיאות מהסוג הזה.
- בדקו את התמונות: מי שמפרסם פייק ניוז משתמש לעיתים בתמונות או בקטעי וידאו ערוכים, או בתמונות שהוצאו מהקשרן (כאלו שפורסמו בעבר בנסיבות אחרות לגמרי). תמונה מסוימת הדהימה אתכם? חפשו אותה בגוגל וגלו האם והיכן היא התפרסמה לפני שנחשפתם אליה לראשונה.
- בדקו את התאריך: לעיתים קרובות, הפייק שאתם קוראים הוא לא מקורי- הוא למעשה שחזור של מידע שקרים שפורסם כבר בעבר. אפשרות נוספת- מדובר בידיעה אמיתית שפורסמה בעבר ושפרסומה בהקשר הנוכחי הוא שקרי.
- בדקו את העדויות המוזכרות בכתבה: לפעמים, מי שמפרסם פייק ניוז יכול להסתמך על מקורות רשמיים או מומחים, כדי לחזק את טענותיו. האם המקורות המוזכרים בכתבה הם מקורות שמוכרים לכם? אם לא, אפשר לחפש אותם בגוגל כדי לראות במי מדובר.
- בדקו האם הסיפור התפרסם במקורות נוספים: ככל שסיפור מסוים התפרסם במקורות רבים יותר, רצוי ידועים, כך ישנו סיכוי שמדובר בסיפור מהימן. בונוס- כדאי לכם לבדוק את הסיפור גם ממקורות חדשותיים, שאתם לא קוראים את התכנים שלהם בד"כ ושמייצגים גישה שונה משלכם.
- אולי זאת בדיחה? לפעמים, סיפור מסוים הוא למעשה סאטירה ולא תמיד קל להבין את זה. כדי לדעת שמדובר בהומור, בדקו האם האתר המתפרסם הוא אתר הומוריסטי (הטיפ השלישי) או שהדמות שפרסמה את הידיעה היא אישיות סאטירית.
- שתפו סיפורים רק לאחר שבדקתם וראיתם, שהם אמינים: העצה הזאת נשמעת אולי יותר מדי מובנת מאליה, אבל לא תמיד זה כך. פייק ניוז טוב הוא כזה שיודע "לנגן" לנו על החולשות שלנו- הוא מעורר בנו פחד, מכעיס אותנו או שותל בנו ספקות- והם עלולים להניע אותנו לגרום לנו לראות הידיעה כאמינה ולשתף אותה, לפני שהחלק הביקורתי שלנו יתערב ויעצור את זה.
כן, אבל….
אין ספק, שממצאיו של המחקר הזה מדברים בעד עצמם- אפשר, בקלות יחסית, ללמד אנשים איך לזהות פייק ניוז. העובדה שבין פרסום העצות לבין פרסום המחקר עברו שלוש שנים מלמדת, שלטיפים פשוטים יש את היכולת לעזור להבחין בפייק ניוז, גם כשצורות הפצתו מתרבות ומשתכללות.
עם זאת, המחקר הזה הוא לא המחקר הראשון שבודק עד כמה אוריינות דיגיטלית עוזרת להבחין בפייק ניוז. לכן, צריך לקחת את הממצאים שלו בהקשר הרחב יותר. כשעושים את זה, מבינים שהדרך להתמודד ביעילות עם פייק ניוז עוד ארוכה למדי. הממצאים הללו מעלים שתי שאלות חשובות, שכל מי שרוצה לכונן מדיניות יעילה נגד פייק ניוז חייב לשאול את עצמו:
כפי שצוין קודם לכן, ההשפעה של הטיפים הללו מתפוגגת מספר שבועות לאחר שנחשפים אליהם. לכן, יש צורך לחזור עליהם שוב ושוב, עד שהם מוטמעים היטב אצל הגולשים, כדי שיהיו מיומנים בשליפת הטיפים הללו כשהם נתקלים בפייק ניוז. באופן טבעי, המסגרת היחידה שמאפשרת לחזור על מידע שוב ושוב היא מערכת החינוך- ואכן, ברחבי העולם נוצרו בשנים האחרונות לא מעט תוכניות חינוך- לתלמידי חטיבות ביניים ותיכון- שנועדו להקנות כישורים לאוריינות דיגיטלית. זה המקום לשאול מה עם האוכלוסייה המבוגרת, שלא הולכת לבתי הספר? על פי מחקרים שונים, שאת חלקם פירסמתי בבלוג הזה, האוכלוסייה המבוגרת (בני 65 ומעלה) היא בעלת הסיכוי הגבוה ביותר לשתף פייק ניוז ולתפוס אותו כאמת.
השאלה השנייה נוגעת לדרך: רשימת הטיפים אומנם הוכיחה את עצמה במחקר, אך לאורך זמן, שיטות חינוך שיתבססו על אספקת עצות טכניות לזיהוי פייק ניוז דווקא לא יהיו יעילות. בארה"ב נמצא, שתלמידי בתי ספר שנחשפו ל"רשימת מכולת" של עצות לזיהוי פייק ניוז, לא הגדילו את הסיכוי שלהן לזהות אותו בצורה טובה יותר.
אז, איפה נמצאת האמת? יש שני מחקרים שונים, שמציגים תוצאות הפוכות.
כאן, כמו בהרבה מקומות בחיים, התשובה איננה שחור או לבן. כשבוחנים את כלל ממצאי המחקרים שהתפרסמו בשנים האחרונות, כולל המחקר שתואר כאן, מבינים שמדיניות חינוך נגד פייק ניוז חייבת להיות ארוכת טווח אך גם מגוונת- כן, יש מקום לתת עצות איך נראה פייק ניוז, אך לצד העצות, חייבות לבוא משימות, שיכשירו את התלמידים איך לעבוד עם הטקסטים שהם קוראים בצורה טובה יותר: למשל, איך להבדיל בין כתבה חדשותית לטור דעה או לפרשנות. בנוסף, מומלץ לשלב לתלמידים משחקים, בהם התלמידים יישמו את מה שלמדו. ישנם לא מעט משחקים כאלה, שהוכיחו יעילות גבוהה בהקניית כלים לזיהוי פייק ניוז.
