תופעת הפייק ניוז היא תופעה שנוגעת לכולנו- כולנו משתמשים ברשתות החברתיות (במידה כזו או אחרת) וצורכים ממנה מידע לגבי ענייני היום. עם זאת, ישנן קבוצות שעלולות להיות מושפעות יותר מפייק ניוז, כלומר- קבוצות שיש להן סיכוי רב יותר לתפוס פייק ניוז כחדשות אמיתיות ואף לשתף אותן. מספר מחקרים שנערכו בשנים האחרונות התמקדו באוכלוסיית המבוגרים- בני ה-65 ומעלה. המחקרים האלו מספקים תובנות מעניינות על החשיפה שלהם לפייק ניוז ועל ההתמודדות שלהם עם התופעה:
בשנת 2018 התפרסם סקר רחב היקף שביצע האיחוד האירופי בכל המדינות החברות, בנוגע לפייק ניוז. מתוך המחקר הזה עלו שני ממצאים מעניינים, הקשורים ישירות לאוכלוסייה המבוגרת (שהוגדרה במחקר כבני 55 ומעלה):
- מבוגרים נתקלים פחות בפייק ניוז מצעירים (בני 15-24): 61% מהמבוגרים ציינו שהם נתקלו בפייק ניוז, לעומת 77% מהצעירים.
- אנשים מבוגרים הביעו פחות בטחון, ביכולת שלהם לזהות פייק ניוז: רק 63% מקבוצת הגיל המבוגרת הביעו בטחון, שיוכלו לזהות פייק ניוז. זאת, לעומת 72%-78% בקבוצת הגיל הצעירות יותר.
בנוסף, המחקר סיפק ממצאים נוספים על אוכלוסיות נוספות. שילוב של הממצאים הבאים עם
הממצאים על המבוגרים, יאפשר לפלח באופן מדוייק יותר את אוכלוסיית המבוגרים הרגישה יותר לפייק ניוז: - גברים הביעו בטחון רב יותר, שיוכלו לזהות פייק ניוז לעומת נשים: 73% מהגברים (מכלל המדגם) התבטאו כך, לעומת 67% מהנשים.
- אנשים משכילים טענו שהם יכולים לזהות פייק ניוז בצורה טובה יותר: 76% מהנשאלים, שסיימו את לימודיהם לפחות בגיל 20 ענו כך, לעומת 53% בלבד מהנשאלים, שסיימו את לימודיהם בגיל 15.
קבוצה נוספת של מבוגרים, שרגישה יותר לפייק ניוז, היא קבוצת המבוגרים בעלי עמדות שמרניות: בשנה שעברה התפרסם מחקר נוסף, שבחן את הפצת הפייק ניוז בקרב אזרחים אמריקאיים בבחירות 2016 לנשיאות. על פי המחקר, מבוגרים בעלי עמדות שמרניות הפיצו פייק ניוז פי שבעה יותר מצעירים בעלי עמדות ליברליות יותר.
בפילוח כלל הממצאים, ניתן להגיע למסקנה הבאה: מבוגרים עלולים להיות רגישים יותר לפייק ניוז, כי הם פחות בטוחים שהם יזהו פייק ניוז. מצד שני, לא כל המבוגרים רגישים באותה מידה: על פי המחקרים, נשים מבוגרות ממעמד כלכלי-חברתי נמוך ובעלות עמדות שמרניות, הן בעלות הסיכויים הרבים ביותר להאמין לפייק ניוז ולשתף אותו ברשתות החברתיות.
המשמעות של הממצאים האלה חיונית במיוחד בימי הקורונה: המבוגרים, מעצם גילם, נמצאים בקבוצת סיכון. העובדה הזו עלולה להפוך אותם לרגישים יותר למידע כוזב שמתפרסם על המחלה, בשני היבטים: הם עלולים להאמין יותר למידע כוזב בנושא ומתוך הפחד שמא יחלו, ישנו סיכוי רב יותר שיפיצו את המידע הזה לאנשים נוספים (חלקם מבוגרים בעצמם גם כן).
הסברים אפשריים לרגישות מבוגרים לפייק ניוז
לצד הצגת הרגישות של המבוגרים לפייק ניוז, הוצגו גם הסברים לה. ישנם שני הסברים רווחים לכך:
ההסבר הראשון קשור לבדידות- אנשים מבוגרים חשים יותר בדידות מאנשים צעירים ושיתוף המידע ברשתות החברתיות הוא אמצעי ליצירת קשרים. בהתאם לכך, ככל שאנשים מבוגרים ירצו יותר קשרים חברתיים, הם ישתפו יותר מידע והסיכוי לשיתוף מידע כוזב עולה.
ההסבר השני הוא הסבר נוירולוגי- ככל שאנשים מתבגרים, היכולות הקוגניטיביות שלהם מידרדרות והם מסוגלים פחות לקבל החלטות הקשורות במידע- בהשוואה לצעירים.
עם זאת, ישנם חוקרים רבים, שסבורים ששני ההסברים הללו הם בכלל לא נכונים. במקום זאת, הם מציעים הסברים משלהם: על פי הסבר אחד, מבוגרים מתמצאים פחות בטכנולוגיה ובאינטרנט, בהשוואה לאנשים צעירים. מה שיכול לחזק את ההסבר הזה הוא הגל הגדול של הונאות האינטרנט שנוצרו במהלך השנים, שניצלו את חוסר היכרותם של המבוגרים עם רזי הטכנולוגיה.
מבוגרים נוטים להיות שמרנים יותר מצעירים ושמרנות (פוליטית אך גם דתית) נוטים לשתף יותר פייק ניוז.
על פי הסבר שני, ניתן להסביר את רגישות המבוגרים באופן עקיף: ממצאים שונים בעבר הראו, שאמונה בפייק ניוז קשורה לחשיבה ביקורתית והטלת ספק- ככל שילדים מתחנכים שלא לשאול שאלות את המבוגרים שסביבם, הם יגדלו להיות מבוגרים שלא יודעים להטיל ספק בריא במה שהם קוראים. זה, כמובן, מגדיל את הסיכוי לאמונה בפייק ניוז. באופן עקיף, ניתן לשער, שמבוגרים בני 70 או 80 חונכו בתקופה שבה הכבוד לסמכות היה חזק יותר (בהשוואה לעידן של היום, שיותר שם את הדגש על מימוש עצמי ואינדיבידואליזם) ולכן עלולים להאמין יותר לפייק ניוז.
איך אפשר לעזור?
הממצאים הללו מחייבים יצירת יזומות להקניית אוריינות דיגיטלית למבוגרים, שכמובן יתאימו למאפייניהם היחודיים. יוזמה כזו אפשר למצוא למשל בארה"ב, שם Older Adults Technology Services, עמותה ללא כוונות רווח, החלה לארגן בשנה שעברה סדרת חינוך שכזו. על פי עדות של אחת המשתתפות, השיעורים עזרו לה להבחין בפייק ניוז בצורה טובה יותר ואף העצימה אותה.
כמובן, שעל מנת שתוכניות מהסוג הזה יהיו יעילות, צריך להתאים אותן למאפיינים של האוכלוסיה המבוגרת.
כאן, כדאי להזכיר את ממצאיו של מחקר נוסף, שמצא שמבוגרים דווקא טובים יותר מצעירים בהערכת המהימנות של כותרות חדשות
בהתאם לכך, נראה שהבעיה לא טמונה בעצם היכולת של מבוגרים להעריך מידע, גם לא בעידן הנוכחי, שמאופיין בהצפת מידע. במקום זאת, נראה שהבעיה של המבוגרים היא בהיכרות עם המאפיינים הטכנולוגיים של הרשתות החברתיות. זאת, בייחוד שהן מאופיינות במידה רבה על תקשורת בלתי מילולית (לייקים ואימוג'ים אחרים).
בד בבד, ישנם כאלו שסבורים, שחינוך למבוגרים איננו יכול להתמצות רק בהבחנה של פייק ניוז (למשל, דרך לימוד של מאפיינים טכניים של פייק ניוז). חינוך אפקטיבי באמת צריך לכלול, למעשה, שלושה מרכיבים: הקניית כישורים לחיפוש ומציאת מידע באינטרנט, היכולת להעריך במידה ביקורתית והיכולת ליצור תוכן ולתקשר עם משתמשים אחרים באינטרנט.
מבחינה טכנית, ישנן צורות למידה, שככל הנראה הן יעילות יותר למבוגרים, בהן למידת עמיתים (peer learning), שבה תלמידי הכיתה לומדים יחדיו כדי להשיג את מטרות הקורס וכן שימוש בלמידה בין-דורית.
