בעידן בו אנחנו חיים כיום, היכולת שלנו להפריד את האמת מן השקר במידע שאנחנו צורכים היא קשה יותר מבעבר, בגלל שתי סיבות: השפע הגדול של המידע שאנחנו מקבלים ממגוון מקורות ויכולות הזיוף המתקדמות, שמעניקות לשקר רושם אמין יותר.
יחד עם התפתחות עשיית הפייק ניוז, התפתחו גם שיטות המאפשרות זיהוי של פרופילים מזויפים ושל חדשות מזויפות. חלק מן השיטות מצריכות רמה גבוהה של שליטה טכנולוגית, כגון- שימוש בבינה מלאכותית על מנת לזהות פרופילים מזויפים על סמך קריטריונים מרובים. לצד זאת, ישנן גם שיטות אחרות, קלות יותר, שניתנות ליישום גם לאנשים שלא ניחנו בחוש טכני מפותח.
אחת מן השיטות היא שיטת ה-ABC, ששופטת את התוכן של הכתבה החשודה באמצעות שלוש שאלות, שבודקות פרמטרים שונים בכתבה. את השיטה פיתח בן נימו (Ben Nimmo), חוקר אמריקאי שמתמקד רבות בשימוש ברשתות חברתיות לצרכי השפעה פוליטית בכלל והפצת פייק ניוז בפרט.
הפרמטרים, על פי נימו, הם דיוק (Accuracy), איזון (Balance) ומהימנות (Credibility). לטובת הקוראים הישראליים, שיניתי מעט את סדר הפרמטרים ואת השיטה הזו ניתן לכנות שיטת אד"ם (איזון, דיוק ומהימנות).
כאשר אנחנו נתרלים בתכנים שחשודים בענינו כמזוייפים, כדאי לשאול את השאלות הבאות:
איזון- האם הידיעה מתארת את הסיפור משני צדדיו?
כולנו יודעים, שלכל אירוע יש הסברים, פרשנויות וגרסאות שונות, שמספרן הוא כמספר האנשים המעורבים באירוע. יתרה מזו: לפעמים, מעשה מסוים, שנראה מוזר, מקומם או לא מובן, נתפס אחרת כשהגורם המעורב בו מספק הסבר שמניח את הדעת. כל ידיעה שמתארת אירוע שהתרחש ושמתיימרת לעמוד בסטנדרטים עיתונאיים, צריכה להביא את תגובתם של כל הצדדים המעורבים באירוע, על מנת לתאר בפני הקורא תמונה אובייקטיבית ככל האפשר של מה שהתרחש. כך, אם קראתם ידיעה כלשהי על פוליטיקאי מסוים, למשל והיא ממש הרגיזה אתכם, אבל לא מובאת תגובתו של אותו פוליטיקאי, כנראה שמדובר בידיעה מזויפת, שנועדה להכפיש את שמו של אותו נבחר ציבור (אם לא ניתן היה להשיג את תגובת האדם המעורב לפני פרסום הידיעה, הכתב צריך לציין זאת).
דיוק- האם הכתבה כוללת עובדות מדויקות והאם הן מתוארות נכונה?
המשפט הידוע אומר: "אלוהים נמצא בפרטים הקטנים" והוא נכון גם במקרה של זיהוי פייק ניוז. כל אירוע חייב להתבסס על עובדות, שמתארות את אשר התרחש והן צריכות להיות נכונות ומדויקות, על מנת לתאר את האירוע בצורה אובייקטיבית. אי דיוק בכתבה יכול להתבטא, למשל, בהבאת עובדות חלקיות (נניח, ציטוט שהוצא מהקשרו) או בהבאת עובדות שאינן נכונות. קל לבדוק זאת באמצעות "הצלבת מקורות" ובדיקת העובדות באמצעות שימוש בגוגל. לפעמים, מספיק להשמיט מילה אחת מציטוט מסוים, או ממשפט מסוים, על מנת לתאר בפני הקורא תמונה שונה לחלוטין ממה שהתרחש באמת. כאן תוכלו למצוא דוגמה כזו, שפרסמתי בבלוג שלי לפני זמן מה. כל כלי תקשורת שמכבד את עצמו שואף להביא את העובדות כהווייתן ולתקן- באמצעות הבהרה- במידה וטעה.
מהימנות- האם הידיעה מסתמכת על מקורות מהימנים?
הדרך השלישית לבחון ידיעה היא באמצעות בחינת המקורות עליהן היא מסתמכת. לעיתים ניתן למצוא ידיעות, שחוץ מתיאור האירועים שהתרחשו, כוללות גם ראיון עם פרשן או מומחה בתחום הידיעה, שיצביע על המשמעויות של האירוע על סמך מומחיותו או נסיונו. כך, למשל, בידיעות הקשורות לכלכלה, ניתן לצרף את התייחסותם של מנהלים בחברות פיננסים, שיסבירו לציבור את משמעותה של ההתפתחות הכלכלית המדוברת. הבעיה היא, שלעיתים, דבריו של אותו מומחה לא מתאימים לכתבה המדוברת וההתייחסות שלו היא למעשה לא רלוונטית, למשל, בשל חוסר התאמה מקצועית בין נושא הכתבה לתחום הפעילות של המומחה (לדוגמה- לראיין עורך דין פלילי לכתבה העוסקת בהונאה כלכלית).
לפעמים, עדותו של אותו גורם מומחה יכולה לפגוע באמינות של הכתבה, מאחר והוא מזוהה בציבור עם השקפה פוליטית, דתית או כלכלית מסוימת והבאת דבריו בכתבה עלולה לשדר לקורא מסר סמוי בדבר הדעה ה"נכונה" בסיפור המתואר. במצב כזה, הפרשנות, שאמורה להיות אובייקטיבית, עלולה להתערבב עם האג'נדה האישית של המרואיין ולספק תמונה מעוותת בנוגע למציאות.
בנוסף, ייתכן שהמרואיין הוא אדם אשר יש לו אינטרס מסוים הקשור לנושא הכתבה. במצב כזה, ישנו חשש שהמרואין לא יספק פרשנות המבוססת על דיוק ואובייקטיביות, אלא היא תתבסס על משאלת לב או אינטרס מכל סוג שהוא.
כאן, חיפוש קצר על המומחה שהתראיין לכתבה בגוגל יכולה לתת לנו מידע נוסף עליו- האם תחום ההתמחות שלו רלוונטי לכתבה? האם הוא מזוהה עם השקפה מסוימת או תנועה פוליטית כלשהי? האם הוא יכול להפיק תועלת כלשהי מהנושא המדובר בכתבה? אם התשובה לאחת מהשאלות הללו היא כן, האמינות של הידיעה המדוברת תיפגע.
הטעייה במהימנות יכולה להתבצע גם על סמך הטעייה במקום בו מתפרסמת הידיעה- לפעמים, מי שמפיץ פייק ניוז יכול לפרסם את הידיעה המזוייפת במקור חדשות שמתחזה למקור אמיתי, הגון ומכובד. התחזות כזו יכולה להיעשות באמצעות הקמת אתר, שהחזות הכללית שלו וכתובת האתר (הדומיין) דומים מאוד לאלו של המקור האמיתי. לכן, מלבד מה שמתפרסם בידיעה, כדאי גם לבדוק את האתר בו התפרסמה- האם אתם מכירים את האתר המדובר? האם האתר החשוד זהה בדיוק- מבחינה ויזואלית ומבחינת הדומיין- לאתר שאליו התחזו?
