אצל רבים מאיתנו, הרשתות החברתיות תופסות חלק ניכר מזמננו- אנחנו מביעים את דעותינו, אנחנו נמצאים בקשר עם החברים שלנו ואנחנו נחשפים לאירועים מעניינים. כאשר מדברים על התחום הפוליטי, ההשפעה הזו עשויה להיות בעלת חשיבות גדולה יותר- מחקרים ומקרים שונים מרחבי העולם בשנים האחרונות הראו, שלמידע שמתפרסם על פוליטיקאים ומפלגות עשויה להיות השפעה לא רק על מה נחשוב, אלא גם על פעולות פוליטיות שנבצע- או לא נבצע- בעולם האמיתי. דוגמה מובהקת לכך היא שורה של אירועים, שנוצרו במהלך בחירות 2016 ולאחריהן, על ידי טרולים רוסיים, שעודדו אנשים לצאת ולהפגין בעד או נגד נושאים שנויים במחלוקת. האירועים, שפורסמו על ידי גופים פוליטיים לא קיימים, או בהתחזות לגופים אמיתיים, יצרו לא פעם מפגשים יצריים בין הצדדים הניצים בנושאי מחלוקת שונים. הטרולים הרוסיים יצרו כ-130 אירועים כאלו ברחבי ארה"ב.
למידע שמתפרסם ברשתות החברתיות עשויה להיות השפעה על ההתנהגות הפוליטית שלנו בעולם האמיתי גם מכיוון נוסף- בשנת 2010, שנת בחירות אמצע בארה"ב, נערך מחקר שבדק האם מידע מסוג מסוים שמופיע ברשתות החברתיות, יכול לעודד אנשים ללכת ולהצביע. המחקר, שנערך בהיקף ענק של 61 מיליון איש, כלל את כלל אזרחי ארה"ב הבגירים, שגלשו בפייסבוק ביום בחירות האמצע- ה-2 בנובמבר. גולשי הרשת חולקו לשלוש קבוצות: הקבוצה הראשונה, שכללה קצת יותר מ-600 אלף איש, קיבלה מידע אינפורמטיבי בניוז פיד שלה, שעודד את חבריה ללכת ולהצביע וכן מידע על מקומות ההצבעה. הקבוצה השנייה, שכללה 60 מיליון משתמשים מתוך ה-61 מיליון, קיבלה את אותו מסר, אך בתוספת תמונות של שישה חברים, שנבחרו באקראי ושסימנו את עצמם כמי שהלכו להצביע. הקבוצה השלישית, שכללה גם היא כ-600 אלף איש, היוותה קבוצת ביקורת והיא לא קיבלה שום הודעה.
לאחר שהחוקרים בדקו את הפעילות של הגולשים והצליבו את פעילותם עם הרישומים באתרי ההצבעה, התגלו התוצאות הבאות: אלו שקיבלו את המסר האינפורמטיבי (הקבוצה הראשונה) ואלו שלא קיבלו שום מסר, הצביעו באותם שיעורים. המסר החברתי, לעומת זאת, לא רק שעודד את אנשי הקבוצה השנייה לפרסם ברשת את העובדה שהם הלכו להצביע, אלא אף העלה את שיעור ההצבעה בפועל- על פי הערכות החוקרים, 340 אלף איש הלכו להצביע בזכות אותן הודעות (60 אלף שהשופעו באופן ישיר ו-280 אלף שהושפעו באופן עקיף, למשל- שנחשפו למסר הזה באמצעות חברים שלהם). חשוב לציין, שרק לחברים הקרובים ישנה יכולת להשפיע על גולשי פייסבוק ללכת ולהצביע.
המחקר, שפורסם בכתב העת היוקרתי "Nature" ממחיש את כוחן של רשתות חברתיות לעודד בני אדם לגלות מעורבות גדולה יותר בחיים הפוליטים. המטרה הזו, לכשעצמה, היא חשובה, אך כמו לכל דבר בחיים, גם לה עלולה להיות השפעה שלילית, כאשר מכניסים את עניין הפייק ניוז בתמונה- גורמים מסוימים עלולים להפיץ פייק ניוז שיעודד או יוריד את אחוזי ההצבעה (הכלליים או לטובת מפלגה/מועמד מסוימים), באמצעות יצירת מצג שווא, כאילו החברים שלנו הלכו או לא הלכו להצביע, בגלל סיבות מומצאות או לא ענייניות. הפיתוי שלנו להאמין לכך הוא גדול, מאחר ואנחנו לא מעוניינים לחרוג מהסביבה שלנו ואנחנו עלולים להתפתות לקבל החלטות שגויות רק בגלל מידע מוטעה שמגיע מצד החברים שלנו.
