הבחירות האחרונות לנשיאות ארצות הברית נחשבות, במובנים מסויימים, לקו פרשת מים: זאת, לא רק בגלל תוצאות האמת, שנראו בלתי סבירות במהלך חודשי הקמפיין הארוכים. פעילותם של גורמים רוסיים שונים (בעיקר דרך חשבונות מזוייפים ברשתות החברתיות, שפעלו ב"מפעל הטרולים" בסנט פטרסבורג), נתפסה על ידי האמריקאים כנסיון בוטה להשפיע על מהלך הדמוקרטיה החשובה והמשפיעה בעולם. 

פעילות זו (שחוזקה על ידי הערכת קהילת המודיעין בראשית 2017) הניבה פעולות עומק בצמרת הפוליטית והטכנולוגית האמריקאית, על מנת למנוע את הישנותו של מקרה נוסף שכזה- לקראת בחירות האמצע המתקרבות ולקראת הבחירות הבאות לנשיאות, בשנת 2020.

אחד הגורמים המושמצים ביותר היא חברת פייסבוק- בארצות הברית נרשמה בשנה שעברה ירידה חדה באמון הציבור בחברה והחברה נתפסת כפלטפורמה לא אמינה להפצת חדשות במדינות רבות ברחבי העולם. בד בבד, החשש מפני מעורבות דומה במערכות בחירות נרשמה במדינות רבות בהן התקיימו בחירות בשנתיים האחרונות- גרמניה, צרפת, בריטניה ואיטליה הן רק חלק מהמדינות שראשיהן היו מודאגים בכך במידה רבה.

בנסיון להילחם בתופעת הפייסבוק (ותוך כדי כך, להעלות את רמת האמון הציבורי בפייסבוק), החברה הודיעה בשבוע שעבר על פתיחת "חדר מלחמה" מיוחד, שיפעל בעוצמה מול מקרים מהסוג האמריקאי ב-2016.

במה מדובר?

עד היום, פרקטיקה נפוצה של חברת פייסבור להתמודד מול הפצת פייק ניוז הייתה חסימה של דפים ופרופילים שחשודים בהפצת פייק ניוז. כך היה, למשל, במהלך מערכת הבחירות לנשיאות צרפת אשתקד- שיתוף פעולה בין המודיעין הצרפתי וחברת פייסבוק הוביל לחיסמת כ-30 אלף משתמשים, שנחשדו בהפצת תעמולה פרו-רוסית בנסיון להשפיע על תוצאות הבחירות. מהלך דומה התרחש גם בחודש שעבר, עת החברה חסמה כ-650 עמודים מזוייפים שמקורם באירן.

על פי ראש צוות חד המלחמה, הצעד המדובר שונה מקודמיו ואף הגדיר את פתיחת החמ"ל כמהלך הגדול ביותר בחברה מאז המעבר מגלישה ממחשבים שולחניים לסמארטפונים.

מדוע?

על פי אחד מחברי הצוות, חדר המלחמה יאוייש בפונקציות חדשות- למשל, חדר המלחמה יוכל לעקוב- בזמן אמת- אחר תפוצתו של מידע מזוייף ברשת. לתכונה הזו ישנה חשיבות גדולה, שכן היא תהיה מסוגלת לתת לחברי הצוות תמונת מצב אמיתית ומדוייקת על השפעתם של פייק ניוז ותוכל לכוון אותם אילו מקרים דורשים התייחסות רבה יותר. 

כלי זה- ואמצעים נוספים- מוכנים לשימוש לאחר שכבר נבחנו בעבר: בדצמבר האחרון, התקיימו באריזונה בחירות לסנאט ובמהלכן חברת פייסבוק בחנה את הכלים השונים לזיהוי ומניעת הפצת פייק ניוז. לפי מארק צוקרברג, כלי מסויים שנעשה בו שימוש הצליח לזהות מקרים של הפצת פייק ניוז בבחירות הללו במהירות גדולה.

מעניין לראות האם חדר המלחמה, שמיועד לסייע במערכות בחירות שונות ברחבי העולם, ייכנס לשימוש גם בישראל, בה צפויות בחירות בשנה הקרובה.

שאלות לא פשוטות

כל יוזמה, שנועדה להבטיח מרחב דמוקרטי הגון ונטול השפעה זרה, היא מבורכת. יחד עם זאת, פתיחת חדר המלחמה מעלה מספר שאלות מהותיות, שראשיה יצטרכו לתת עליהן את דעתם:

  • האם צוות של עשרים עובדים מסוגל להיות יעיל במלחמה הענפה של הפצת פייק ניוז? על פי מידע רב שהתפרסם ביחס למערכת הבחירות בארצות הברית, כמות גדולה של פעילים ב"מרכז לחקר האינטרנט" הייתה מעורבת בהפצת פייק ניוז ברשתות החברתיות, דרך פרופילים מזוייפים (למשל, הדיווח הזה מדבר על אלף האקרים שפעלו נגד קלינטון). אל אותם פעילים יצטרפו גם בוטים, שמסוגלים להכפיל את תפוצת הפוסטים המזוייפים בעשרות מונים (ראו את הפוסט הזה מדבר על כך בהרחבה).
  • האם מחיקת תכנים מהסוג הזה, במיוחד כשהיא נעשית בהיקפים גדולים, לא עלולה להיחשב כפגיעה בחופש הביטוי? השאלה הזו נראית אולי מעט מוזרה, בהתחשב בכך שהיא נועדה להגן על הדמוקרטיה, אך לעיתים, תכנים שמסווגים על ידי תוכנות ניטור (שמתבססות על machine learning) עלולות למחוק, למשל, תכנים סאטיריים שמבקרים את מערכת הבחירות. כבר כעת נשמעות טענות רבות נגד פייסבוק, שמוחקת תכנים ומורידה דפי פייסבוק באופן שרירותי. במידה ותתבצע מחיקה של תכנים פוליטיים אותנטיים, הביקורת נגד פייסבוק תגבר והאמון הציבורי בה יירד.
  • מערכות בחירות הן תקופה שבה יש עלייה משמעותית בהיקף התכנים המזוייפים, אך השפעה פוליטית אמיתית על דעת הקהל לא נמדדת בפרק זמן קצוב של מספר חודשים (בהם מתרחש קמפיין הבחירות)- השפעת עומק מחייבת פעילות שנעשית לאורך זמן, בפנייה לקהלי יעד מובחנים, על מנת לפורר את האחדות הלאומית והאמונה בעקרונות הדמוקרטיה באומות מערביות שונות. דוגמה מובהקת לכך היא השימוש שעושים טרולים רוסיים במשבר המהגרים באירופה על מנת לפגוע באמון הציבור האירופאי במנהיגיו הלאומיית ובהנהגת האיחוד האירופי. האם "חדר מלחמה" שכזה יידע לתת מענה גם לתקופות שבין מערכות בחירות?

ועוד נקודה מעניינת: היוזמה של פייסבוק מזכירה את הפעילות של חברה ישראלית בשם cyabra, שפיתחה מערכת שמסוגלת לזהות פרופילים פיקטיביים ולפעול מול "פייק ניוז" בזמן אמת. מעניין לראות ולהשוות בין פעילותם של שני גופים אלו.