את הפוסט הפעם אפתח בחידה, אותה אתם מוזמנים לפתור:
מחבט וכדור עולים ביחד שקל ועשר אגורות. מחיר המחבט גבוה בשקל ממחיר הכדור. כמה הוא עולה?
הדרך בה תפתרו את החידה קשור לפייק ניוז. תכף תראו בהמשך כיצד.
כמו שידוע לכולנו, הפצת פייק ניוז ברשתות החברתיות הפכה להיות תופעה נפוצה מאוד בשנים האחרונות. רק על מנת לסבר את האוזן- בשנים 2016-2020, הפעילות סביב ידיעות שקריות ברשת פייסבוק- תגובות, לייקים ושיתופים- גדלה ב-242 אחוזים. הבולטות הנרחבת של התופעה בימינו מובילה מדענים רבים לנסות להבין, מדוע בני אדם רבים כל כך מאמינים לפייק ניוז. כמעט כל הממצאים הקיימים בנושא הזה מעידים כי ישנן קבוצות מסוימות באוכלוסייה, שלהן מאפיינים ייחודיים התורמים לכך (למשל, אצל אנשים מבוגרים מדובר לא פעם בירידה בכישורים הקוגניטיביים). לצד זאת, ישנו מחקר אחד, שמציע הסבר מקורי וייחודי לאי היכולת לזהות פייק ניוז- כישורים מתמטיים נמוכים.
במסגרת המחקר השני, שהתפרסם במרץ 2021, התבקשו המשתתפים לענות על חידות מגוונות. אחת מהן הייתה החידה שהצגתי בתחילת הטור. עכשיו, זה הזמן להיזכר בתשובה שנתתם לחידה: מרבית הסיכויים שעניתם לעצמכם שמחיר המחבט הוא שקל, אך למעשה זוהי טעות (התשובה הנכונה היא שקל וחמש אגורות, כך שהכדור עולה חמש אגורות). לא סתם בחרו עורכי המחקר להציב בפני המשתתפים חידות מהסוג הזה: חידות כאלו מכונות בשפה המקצועית cognitive reflection test (אפשר לתרגם את זה באופן חופשי ל"מבחן השתקפות קוגניטיבית") והן מיועדות, בפשטות, להעריך עד כמה בני אדם נוטים להסתמך על "שליפות" ותחושות בטן, בביצוע משימות לוגיות. הנטייה הזו אומנם נבדקה במבחנים מתמטיים, אך היא ממש לא מתבטאת רק ביכולת לבצע חישובים מספריים: למעשה, אפשר לבחון השתקפות קוגניטיבית על סמך כל מבחן אחר, הבודק יכולות חשיבה וניתוח מסקנות.
ואיך זה קשור לפייק ניוז?
אחת הסיבות החזקות שבגללן בני אדם נוטים להאמין לפייק ניוז היא מה שמכונה: "הטיית אישור"- הנטייה לחפש ולהעדיף מידע שמאשש את תפיסות העולם שלנו, ללא קשר למהימנותו ומנגד לדחות מידע מהימן, שסותר אותן. מה עומד מאחורי ההטייה הזו? אנחנו, כבני אדם, מעצבים את תפיסות עולמנו ודעותינו על סמך מסגרות חברתיות שאנחנו מצטרפים אליהן ושינויים שאנו עוברים בחיים. דוגמה מובהקת לכך היא אנשים שחוזרים בתשובה- במעברם לעולם הדתי, הם מאמצים לעצמם מערכת שלמה של חוקים והשקפות, המגדירה את מקומם בחברה ואת מה שמצופה מהם לעשות בכל יום מימי חייהם. הערכים הללו נותנים לאדם זהות ומבטיחים את מקומו בחברה- ומנגד, ערעורם עלול לגרום לאנשים לחשוב שהם עלולים לאבד חלק מזהותם ולהסתכן בנידוי או בלעג מהחברה.
כאשר אנחנו קוראים ידיעות מסוימות בווטסאפ, בפייסבוק או בכל מקום אחר, אנחנו, פעמים רבות, קובעים האם הן אמיתיות או לא בשנייה-שתיים, באמצעות תחושות בטן שמבוססות על תפיסות העולם שלנו. במצב כזה, אנחנו עלולים לפספס את העובדה, שידיעות שקריות מסוימות כוללות נתונים או עובדות שהם פשוט לא הגיוניים: במבצע שומר החומות, למשל, הופצה הודעה שקרית הטוענת כי החמאס מזהיר מראש את אזרחי ישראל הערבים לפני ביצוע שיגורים. באופן אובייקטיבי ברור, כי לא ניתן להזהיר שני מיליון איש ערבים בצורה כזו, כך שהסוד לא יתגלה לשאר אזרחי המדינה. חוץ מזה, היו פעמים שהחמאס הודיע מראש על שיגורים שונים, אך הוא עשה זאת באופן גורף, לכלל אזרחי ישראל.
