תופעת הפייק ניוז- בייחוד בשנת 2020, שנת הקורונה- הובילה גורמים רבים ברחבי העולם לפתח גישות שונות למאבק בה. אחד הכלים הפופולאריים שנעשה בהם שימוש הוא בדיקת עובדות. הרעיון הוא פשוט: ישנם ארגונים, שלוקחים סיפור מסוים שמסתובב ברשת ובודקים האם הוא נכון או לא. במידה ולא (כפי שקורה הרבה פעמים), הארגון מפרסם את העובדות הנכונות לצד הסיפור השקרי. בישראל, ניתן לציין את ארגון "המשרוקית", למשל, שבודק את הדיוק בהתבטאויותיהם של נבחרי הציבור שלנו. השימוש הנרחב באמצעי הזה בעולם אף הוביל להקמת רשת בדיקת העובדות הבינלאומית (International Fact-Checking Network), שנכון לשנת 2019, חברים בה למעלה מ-50 ארגונים מרחבי העולם.

אולם, האם פעילותם הנמרצת באמת מסוגלת להשיג את מטרתה: להילחם בהפצת פייק ניוז?

התשובה לכך היא מורכבת: אומנם, בדיקת עובדות הוכחה כאמצעי חשוב במאבק בפייק ניוז, אך יש להכיר בכך שבמקרים מסוימים, היא לא תהיה אפקטיבית. בנוסף, על מנת שהיא תתרום את תרומתה, היא צריכה להיעשות בדרך מסוימת. הפוסט הבא יסקור את היתרונות והחסרונות שבשימוש באמצעי חשוב זה.

בדיקת עובדות היא אכן בעלת השפעה….

חלק מן המחקרים שנערכו בנושא הראו, שבדיקת עובדות עשויה להשיג את המטרה לשמה נועדה- תיקון השגיאות העובדתיות אצל בני אדם: בפברואר 2020 פורסם מחקר ב-Journal of Public Economics, שבדק את השפעתה של בדיקת עובדות במהלך מערכת בחירות. במסגרת המחקר, כ-2,500 איש נחשפו להצהרות לא מבוססות בנושא הגירה, שנאמרו על ידי מארי לה פן, שהתמודדה בבחירות לנשיאות צרפת ב-2017. לצידן של ההצרות הוצגו העובדות הנכונות. במסגרת המחקר נמצא, שתיקון העובדות הוא בעל השפעה, מכיוון שהוא משפר את הידע של המצביעים הפוטנציאליים על הסוגיה שהוצגה.

בד בבד, מחקר אחר, בנושא שימוש בתוויות אזהרה (שמזהירות שתוכן מסוים הוא לא מבוסס), הראה השפעה משמעותית יותר על הגולשים: במסגרת מחקר שפורסם ביוני 2019 ב-Policy & Internet, המשתתפים נחשפו לפוסטים מזוייפים, חלקם עם תוספת אזהרה וחלקם ללא אזהרה. בנוסף, הם נחשפו לכתבות מזויפות שתמכו בתוכן המזויף. המשתתפים נשאלו מה הסיכוי שהם ישתפו את הפוסט המפוברק ועד כמה התוכן שהוצג בפניהם היה אמין, מדויק ואותנטי בעיניהם, בסולם של 1-7. תוצאות הניסוי הראו, שהאזהרה הפחיתה את הרצון לשתף מאחר והיא פגעה באמינות של התוכן המזויף.

על פניו, אפוא, שימוש משולב בבדיקת עובדות ובתוויות אזהרה יכול לעשות עבודה מצויינת: הוא יכול לתקן את העובדות השגויות שאנשים זוכרים והוא ימנע מהם לשתף מידע שגוי. המסקנה הזו אולי נכונה לוגית, אבל היא לא ממש נתמכת במבחן המציאות.

….. אך ההשפעה היא מוגבלת

לצד הממצאים שהוצגו, יש להכיר בכך שבדיקת עובדות היא בעלת יעילות מוגבלת ולא תשפיע על כלל בני האדם באותה מידה.

בדיקת עובדות היא חשובה על מנת לתקן שגיאות המצויות בתפיסות של בני אדם, אך היא איננה מטרה בפני עצמה: היא נועדה, בסופו של דבר, לעודד בני אדם לקבל החלטות מושכלות. תיקון עובדות סביב החיסון לקורונה, למשל, נועד להפיג את החששות של אנשים שמתלבטים האם להתחסן ולעודד אותם לעשות זאת. כאן, הנסיון המחקרי מראה שבדיקת עובדות אומנם מתקנת את הטעויות העובדתיות, אבל התיקון איננו משפיע על החלטותיהם של בני האדם: המחקר על הבחירות בצרפת הראה, שתיקון העובדות לא השפיע, בסופו של דבר, על כוונת ההצבעה של הגולשים.

חשוב מכך: העובדות המתוקנות לא זוכות לתפוצה נרחבת ולא משפיעות על הגולשים שמושפעים יותר מכל מפייק ניוז: מחקר על הבחירות בארה"ב ב-2016, שפורסם על ידי מכון המחקר הבריטי RUSI הגיע למסקנה, שאתרים לבדיקת עובדות הגיעו לחלק קטן מאוד מהגולשים במהלך הבחירות. מחקר אחר, שנערך גם כן על הבחירות ההן, מחזק את המסקנה הזו: על פי המחקר, רק כמחצית מהגולשים שנחשפו לפייק ניוז נכנסו לאתרים לבדיקת עובדות.

גם בקרב אלו שנחשפים לבדיקת עובדות, השפעתן לא תהיה שווה: קנאים פוליטיים לא ייטו להתרשם מבדיקת עובדות. כפי שתיאר זאת דן כהאן, פרופסור למשפט ופסיכולוגיה באוניברסיטת ייל, כאשר קנאים פוליטיים נתקלים במידע שסותר את תפיסת העולם שלהם, הם ישתמשו במנגנונים קוגניטיביים שונים, כדי להצדיק את הסתירה בין אמונותיהם למציאות. ההתבטאות של כהאן נתמכת במחקר המדעי: על פי מחקר שנערך במערכת הבחירות בברזיל משנת 2018, אתרי בדיקת עובדות נטו להיות משפיעים יותר על מצביעים בעלי עמדות "פריכות" יותר מאשר על מצביעים בעלי עמדות קשיחות.

באותו אופן, ניתן להניח שזוהי השפעתה של בדיקת עובדות גם בנושאים אחרים, בהם חיסוני הקורונה: אנשים בעלי עמדות מוצקות יותר (לכאן או לכאן) לא כל כך יושפעו מתיקוני העובדות בנושא הזה, בעוד שבקרב המתלבטים עשויה להיות השפעה גדולה יותר. זאת, בייחוד שהקורונה היא סוגיה בריאותית-מדעית, המצריכה התמצאות גבוהה יותר בתחום שאיננו נחלת הכלל (רפואה).

מעבר לכך, ישנה גם בעיה כמותית: במאי האחרון פורסם, שחברת פייסבוק הסירה מפייסבוק ומאינסטגרם 12 מיליון "פיסות מידע" שהכילו מידע שקרי על הקורונה. בנוסף, היא גם סימנה 167 מיליון פוסטים כפוסטים שקריים, על סמך בדיקת עובדות מצד גורם שלישי. אלו הם מספרים גדולים, אבל בודקי עובדות לא יכולים לבדוק את כל השקרים שמסתובבים ברשת.

ובכל זאת, מה ניתן לעשות?

ממצאי המחקרים שהוצגו מציגים תמונה מעורבת בנוגע להצלחתה של בדיקת עובדות בהשפעה על פייק ניוז. מכאן, שהשאלה האמיתית היא לא האם בדיקת עובדות יכולה להיות יעילה, אלא כיצד. כאן, כדאי לזכור שני עקרונות חשובים:

ראשית, בדיקת עובדות איננה יכולה ואיננה צריכה להיות הצעד היחיד במאבק בפייק ניוז: תופעת הפייק ניוז היא תופעה רחבת היקף, המשפיעה על כולנו. לכן, על כלל הגורמים הרלוונטיים לשלב ידיים במאבק הזה, שלמעשה איננו נגמר לעולם: מחוקקים יכולים לאשר חוקים, שיכולים להרתיע מפיצי פייק ניוז (על אף הבעייתיות הגדולה מאוד הטמונה בשימוש בצעד הזה); עיתונאים ובודקי עובדות צריכים להפריך בפומבי סיפורים שקריים פופולאריים, המסתובבים ברשת; חברות הטכנולוגיה מסוגלות לפתח אמצעים, שינטרו את הרשת ויסמנו פרופילים פיקטיביים ותכנים בעייתיים; מערכת החינוך יכולה להקנות לבני הנוער אמצעים להבדיל בין אמת לשקר.

בנוסף, חשוב לדעת שבדיקת עובדות יכולה להיות יעילה, כשהיא נעשית בצורה נכונה: בשנת 2018, שלושה צוותי חוקרים (כולל אחד מאוניברסיטת חיפה) בחנו 30 מחקרים שנעשו בנושא אתרי fact-checking בשנים 2013-2018. ישנם שלושה ממצאים עיקריים שעלו מהמחקר שלהם:

(1) קביעת אופיו של סיפור חדשותי צריכה להיעשות על פי פרמטרים ברורים של "אמיתי" ו"שקרי", ולא לפי סקאלה, שמייצגת רמות שונות של אמינות (כלומר, שימוש במדדים כמו "אמיתי ברובו" או "שקרי ברובו"); (2) בהתאם לכך, תיקון עובדות הוא יעיל יותר כאשר הוא מתייחס לאופי ההצהרה כולה ולא מנסה לתקן רק חלק מסויים ממנה; (3) חשוב לעשות שימוש במסרים יעילים, שמתמצתים בשורה התחתונה האם ההצהרה נכונה או לא: מסרים מהסוג הזה הם יעילים יותר בהשוואה למסרים מורכבים ודו-משמעיים.

לסיכום: בדיקת עובדות יכולה לתרום תרומה נקודתית בהפרכת פייק ניוז. על מנת שתרומתה תורגש יותר, יש לשלב אותה בצעדים נוספים, שמטפלים בהיבטים נוספים של תפוצת פייק ניוז (למשל, התמודדות עם הנטייה האנושית להתעלם ממידע שסותר את תפיסת עולמנו).