בעוד ימים ספורים, מדינת ישראל תצעד למערכת בחירות נוספת- רביעית בתוך שנתיים. יש אזרחים רבים, שלא מגלים עניין מיוחד בבחירות, מאחר והם מאמינים שמה שהיה בשלוש מערכות הבחירות הקודמות, עלול להתרחש גם הפעם. יש חיזוק מסוים לסברה שלהם: גם הפעם, הסקרים חוזים שלא תהיה הכרעה ברורה בשאלה כיצד תיראה הממשלה הבאה. אם הם אכן צודקים, הרי שהדרך לבחירות חמישיות (ולהמשך השיתוק הפוליטי) סלולה למדי.
לעומת התפיסה האדישה הזו, אני טוען שהבחירות הללו הן יוצאות דופן ולמעשה עלולות להוות אתגר של ממש בתחום ההתמודדות עם הפצת פייק ניוז. כל זה, מהסיבה הפשוטה שהבחירות הללו, שלא כקודמתן, מתקיימות תחת השפעתה הנרחבת של מגיפת הקורונה. מאחר ומדינת ישראל מעולם לא קיימה מערכת בחירות במציאות כזו, ישנה אי וודאות גדולה, שמשליכה על כל שלביה של מערכת הבחירות. זו, מתבטאת בסדרה ארוכה של שאלות, שנכון לעכשיו אין עליהן מענה ברור: כיצד החשש מהתפשטות הנגיף ישפיע על שיעורי ההצבעה? האם סידורי ההצבעה המיוחדים שנקטה וועדת הבחירות המרכזית, יצליחו לתת מענה לחשש הזה? האם ספירת הקולות (שצפויה לכלול מספר גדול מאוד של מעטפות כפולות- יותר מחצי מיליון) אכן תתנהל כשורה? (לכך, יש להוסיף את העובדה שהבחירות מתקיימות ארבעה ימים לפני ערב פסח, מה שעלול להקשות עוד יותר על הליך הספירה).
ישנו רק גורם אחד שמרוויח מאי הוודאות הזו- מפיצי הפייק ניוז: כפי שכתבתי בעבר, אי וודאות משמשת קרקע פורייה להפצת פייק ניוז ולאמונה בו. הדבר הזה ניכר בשנת הקורונה: אם הרופאים אינם בטוחים לגמרי כיצד המחלה משפיעה על הגוף, או לכמה זמן נמשכת יעילותם של החיסונים, נעדיף גורמים אחרים, שיציעו לנו הסברים פשוטים, ש"יעשו לנו סדר" בראש, גם אם שקריים. הדבר הזה נכון במיוחד בתחום הפוליטי- מרחב שבו בני אדם אוהבים לאחוז בעקשנות בנתונים שקריים לשם הצדקת השקפותיהם. יותר מכך- אותם גורמים לא רק ינצלו את אי הוודאות על מנת להסביר לנו את המציאות הפוליטית, אלא גם ישתמשו בה כדי להשפיע על דפוסי ההצבעה (ובכך, למעשה, להשפיע על תוצאות הבחירות).
האתגר הגדול הזה מצטרף לאתגרים הפוקדים דרך קבע את מערכות הבחירות בישראל, שהופכות אותן לרגישות יותר להפצה של פייק ניוז (למשל, שיטת הבחירה היחסית, שבה כמות קטנה מאוד של קולות יכולה להכריע את גורל המערכה כולה). על אתגרים אלו כתבתי גם כן בעבר.
מכלל הנתונים הללו, יש מסקנה חשובה אחת, שעלינו לאמץ: האחריות לזיהוי פייק ניוז, שמוטלת (גם) עלינו דרך קבע, מתחזקת בימים של בחירות המתקיימות תחת מגיפה עולמית ואי משילות ישראלית. לכן, בפוסט הקרוב אציג סקירה של סוגי הפייק ניוז האפשריים שאנחנו עשויים להיתקל בהם לפני, במהלך ואף לאחר יום הבוחר. לאחר מכן, אציג פעולות שונות שאנחנו יכולים לאמץ, כדי להקטין את הסיכוי שנאמין ושנשתף ידיעות שקריות.
באילו סוגי פייק ניוז אנחנו עלולים להיתקל?
חלק מהמקרים האפשריים שאתאר כאן אכן התרחשו לקראת מערכות בחירות קודמות וחלקו מבוסס על השערות שלי, בהתאם לראיית המצב הפוליטי הנוכחי.
- הודעת פרישה של אחד המועמדים: כפי שידוע לכולנו, שיטת הבחירות היחסית הנהוגה בישראל לא מאפשרת לאף מפלגה להשיג רוב בכנסת. לכן, עליה להתבסס על מפגלות קטנות יותר, לשם הקמת קואליציה. במצב כזה, אפוא, לשינויים בכוחן של המפלגות הקטנות עשויה להיות השפעה על סיכוייהן של המפלגות הגדולות לכונן ממשלה.
העובדה הזו נכונה גם במערכת הבחירות הנוכחית, שבה יש, על פי הסקרים, ארבע מפלגות שנמצאות סביב אחוז החסימה (הציונות הדתית, מרצ, רע"מ וכחול-לבן) ועוד רשימה, המתכוונת להתמודד חרף העובדה שבסקרים איננה עוברת את אחוז החסימה (המפלגה הכלכלית של ירון זליכה).
מפיצי הפייק ניוז יודעים את זה היטב. לכן, הם עלולים להפיץ ידיעות שקריות, שלפיהן אחת מהמפלגות הללו הסירה את מועמדותה בבחירות, כדי לא לפגוע בסיכויי הגוש, אליו היא משתייכת, להרכיב ממשלה. התרחיש הזה כבר התממש בעבר- יום לפני בחירות אפריל 2019, הודעה שיצאה מטעם אורלי לוי-אבקסיס, כביכול, הכריזה על פרישתה ממערכת הבחירות. ההודעה הזו הייתה שקרית (ראו בתמונה המצורפת):
- הפצת דיווחים שקריים על חולי קורונה בקלפיות: המגיפה שפרצה לחיינו בשנה האחרונה ייצרה, מטבע הדברים, חששות רבים, שמשפיעים על ההתנהות היום-יומית של כולנו. מפיצי פייק ניוז עלולים לנצל אותם ולהפיץ, למשל, פרסומים שקריים על חולי קורונה בקלפיות, כדי למנוע ממצביעים באזורים מסויימים להגיע אל הקלפיות. כאן, יש לציין את ההתבטאות של גנץ מלפני שנה, שהאשים את נתניהו בהפצת פייק ניוז על הקורונה לשם השפעה על מהלך הבחירות (התבטאות שלא גובתה בעובדות, אך מייצגת חשש של שימוש פוליטי ציני במגיפה).
- פרסום התבטאויות שנויות במחלוקת: אחת הדרכים הוותיקות ביותר להשפיע על דפוסי ההצבעה היא באמצעות ייחוס אמירות שנויות במחלוקת לפוליטיקאים, שלא באמת נאמרו על ידם. במערכות הבחירות האחרונות ראינו לכך שתי דוגמאות לפחות: אחת נגד ליברמן (ציוץ טוויטר מזויף טען שהוא יבטל את מנהג ברית המילה) ואחת שבה הייתה מעורבת לימור לבנת (שטענה לפני כשנה שמפלגת כחול לבן פרסמה סרטון מזוייף שלה). עם התפתחות הטכנולוגיה, ניתן להפיק הצהרות מזוייפות ברמת זיוף גבוהה יותר, שעלולה להטעות יותר בוחרים. הדבר נעשה באמצעות פרסום סרטונים מסוג "דיפ פייק", שמציגים את המועמד אומר בקולו דברים שכביכול אמר. בישראל, טרם נעשה שימוש בשיטה הזו לשם הטעיית בוחרים, אלא לצרכים אחרים: לפני כחודשיים, סרטון מסוג זה שבו נראה יאיר לפיד מבטיח למנות שרים ערביים בממשלה, פורסם בשם קידום שותפות יהודית-ערבית.
- הפצת שמועות בנוגע לטוהר הבחירות: בכל מערכת בחירות, גורמים שונים מעלים טענות, המעלות ספקות בנוגע לטוהר הבחירות ובייחוד בנוגע לטוהר הליך ספירת הקולות. חשש זה, למשל, הוביל את מפלגת הליכוד לקדם יוזמה להצבת מצלמות בקלפיות בבחירות ספטמבר 2019. הפעם, החשש הזה עשוי להיות הרבה יותר מוחשי: הצורך להגן על ציבור מפני הידבקות בנגיף, הוביל את וועדת הבחירות המרכזית לבצע שורה של התאמות לוגיסטיות רחבות היקף. ההיערכות הזו, יחד עם הסרבולים הצפויים בספירת הקולות שצוינו קודם לכן, עלולים להוביל לעיכוב בפרסום תוצאות האמת. גורמים שונים עלולים לנצל את העיכוב הזה על מנת לקדם טענות לספירה לא הוגנת של הקולות.
מה אנחנו יכולים לעשות?
ככלל, ההתמודדות עם פייק ניוז ביום הבחירות או בסמוך לו, איננה שונה מהותית מהתמודדות כזו בימים שמחוץ למערכות בחירות. יחד עם זאת, אל העצות הרגילות שאני מקפיד לתת בזיהוי פייק ניוז, יש להוסיף דגשים מיוחדים, המותאמים ליום הזה:
- קודם כל- לעצור: אחד המרכיבים החשובים, שהופכים פייק ניוז לויראלי ומשפיע, הוא יכולתו לעורר רגשות שליליים מסוגים מובחנים (כעס, פחד, ספק). כוחם של הרגשות הללו טמון בכך שהם לא רק הופכים ידיעות שקריות לאמינות, אלא גם מניעים אותנו לבצע פעולה כלשהי, בעקבות המידע שקראנו (למשל, אם נחשוש מדבר מה, נזהיר את הקרובים לנו ממנו, כדי שישמרו על עצמם. כך, למעשה, נפיץ את המסר השקרי).
בבחירות הללו, הרגש עלול לשחק תפקיד מכריע בהפצת פייק ניוז משלוש סיבות:
ראשית, זה לא סוד שככלל, בחירות ורגשות שלובים זה בזה. בוחרים רבים מושפעים בבחירתם ממניעים רגשיים והפוליטיקאים, שמודעים לכך, מנסים לנצל זאת כדי להגביר את התמיכה בהם.
שנית, מצביעים רבים מגיעים לקלפי כשהם אינם בטוחים למי יצביעו (למעשה, רבים מהם יחליטו על כך רק כשיעמדו מאחורי הפרגוד ממש). תופעת המתלבטים עשויה להיות ניכרת יותר בבחירות הנוכחיות: ישנם מומחים הטוענים, שבבחירות 2021, חלקם של המתלבטים גבוה יותר מבמערכות בחירות קודמות.
לבסוף, הבחירות הללו מתקיימות במציאות שבה יש חששות רבים בשל המגיפה: הן מהשלכותיה הבריאותיות והן מהשלכותיה הכלכליות.
בשל כל הסיבות הללו, כאמור, מפיצי הפייק ניוז לא יהססו לזעזע אותנו, להפחיד אותנו או לעורר בנו ספקות, כדי להשיג את מטרתם.
האמצעי הטוב ביותר להתגונן מול ההשפעה הזו היא פשוט להמתין- קראנו כותרת שעוררה בנו רגש לא נעים? נחכה, לא נמהר להמשיך לקרוא ונחזור אל הידיעה מאוחר יותר. במצב הזה, החלק הרציונלי, שיעזור לנו לשפוט את המידע באופן מהימן יותר, יתחזק. - לבדוק היטב את המקור ולהסתמך רק על מקורות מוסמכים: הטיפ הזה, עד כמה שהוא נשמע מתבקש, לא תמיד מיושם על ידינו, בגלל סיבות שונות. ישנן כמה שיטות לבדוק, האם המקור ממנו קראנו את המידע החשוד הוא כזה שניתן לסמוך עליו.
ראשית, במהלך תקופת הקורונה, התפרסמו הודעות שקריות רבות שהתחזו לצילומי מסך של אתרי חדשות מהימנים. הן מתבססות על צילומי מסך של ידיעות אמיתיות, שהכותרות בהן שונו באופן חלקי או מלא, כדי ליצור ידיעה שקרית. באותה מידה, מאוד קל לקחת ידיעה כזו ולשנות את הכותרת בהתאם, כך שתתאר חולה קורונה שהתגלה בקלפי של מצביעים בריאים ובכך להשפיע על אחוזי ההצבעה בקלפיות מסוימות.
במצב בו אתם מקבלים הודעה כזו, תבקשו ממי ששלח לכם את התמונה קישור למקור, שיאשר את נכונות הידיעה. לא קיבלתם מקור כזה? השולח לא יכול לספק לכם אותו? יש סיכוי שמדובר בפייק ניוז. ניתן, כמובן, גם לבצע חיפוש בגוגל של כותרת הידיעה, או להיכנס אל האתר עצמו, כדי לראות האם הידיעה אכן הופיעה.
אם מדובר בפרסום שמופיע בפייסבוק (כמו הפרסום על אורלי לוי), כדאי לשים לב האם החשבון ממנו התפרסמו הדברים הוא מהימן או לא. חשבונות של אישים וגופים מהימנים (עיתונאים, פוליטיקאים, מוסדות רשמיים ועוד), שפועלים בפייסבוק ובטוויטר, יכללו וי כחול. הוי הכחול מעיד שמדובר בחשבון הרשמי של אותו מועמד או גוף.
לעיתים, ניתקל בפייק ניוז מצד חשבון שאיננו מופעל על ידי בני אדם, אלא באופן אוטומטי (בוט).
בגדול, יש שתי דרכים עיקריות לאבחן בין פרופילים שקריים לאמיתיים. דרך אחת נוגעת לדפוסי הפעילות: לבוטים יש דפוסי התנהגות מסויימים, שלא מאפיינים בני אדם (למשל, פרסום תכנים מרובים בפרק זמן קצר או פרסום בשעות בלתי שגרתיות). דרך שנייה נוגעת לתכנים עצמם: על פי רוב, פרופילים חשודים ייטו להתמקד בתכנים פוליטיים ויפרסמו פוסטים שליליים, בעוד שמשתמשים אנושיים מפרסמים תכנים אישיים יותר, בנימה חיובית (עוד על כיצד ניתן לאבחן חשבונות פיקטיביים ניתן לקרוא כאן וכאן).
אחת העצת היעילות והשכיחות ביותר להפרכת פייק ניוז היא הצלבת מקורות. זו עצה נהדרת, אך ניתן לשדרג את יעילותה עוד יותר: כמובן, שבהצלבת מקורות, יש להסתמך על מקורות מהימנים ומוכרים (וועדת הבחירות המרכזית, אתרי חדשות גדולים, גופי רפואה מוסמכים). עם זאת, כדאי לשים לב שמרבית הפייק ניוז אנחנו נתקלים בו אינו מבוסס על שקרים טהורים, אלא מבוסס למעשה על "סידור מחדש" של חצאי עובדות (במילי פחות מכובסות- הוצאה מהקשר). בהתאם לכך, כאשר אנחנו בוחרים מקור להפרכת סיפור שקרי, כדאי לבחור במקור שמייצג תפיסה פוליטית שונה משלנו: לקוראי ישראל היום, למשל, כדאי לבדוק גם את מה שנכתב בעיתון הארץ, לגבי הסיפור שקראו. כך, הסיכוי שניחשף לכלל הצדדים בסיפור ונגיע אל האמת הוא גבוה יותר.
ישנה סיבה נוספת, לפיה חשוב שנקבל את המידע שלנו ממקורות מגוונים- לחברים הקרובים שלנו עשויה להיות השפעה גדולה על ההתנהגות הפוליטית שלנו: על פי תוצאות מחקר שנערך בבחירות האמצע בשנת 2010, גולשים שקיבלו הודעה מהחברים שלהם בפייסבוק שלכו להצביע, נטו להצביע יותר מגולשים שלא קיבלו הודעה כזו. על בסיס אותם ממצאים, לא יהיה זה מופרך להניח, שמסרים כוזבים שמגיעים מחברים שלנו בפייסבוק עלולים להשפיע באופן לא הוגן על עצם הרצון להצביע ועל דפוסי ההצבעה עצמם.
לעיתים, החשבונות הפיקטיביים מהם נקבל מידע כוזב הם למעשה חשבונות שמופעלים מחוץ לארץ: בעבר, נרשמה מעורבות איראנית מאסיבית לקראת בחירות אפריל 2019. מקרה מעורבות פחות ידוע הוא של רשת חשבונות טורקית, שהירבתה להלל את בנימין נתניהו ("אתה המלך שלי, אני המלכה שלך") מצד אחד ולהשמיץ את שרה נתניהו, מצד שני. אחד החשבונות שהשמיץ את שרה נתניהו כבת עליה שהיא "רמאי". מכאן ניתן ללמוד, שאפשר לזהות חשבונות חשודים מהסוג הזה על ידי הבחנה בשגיאות כתיב או בשגיאות ניסוח.
גם חוסר התאמה בפרטים האישיים (למשל, תמונה של אישה ושם גברי) מאפיין חשבונות בניסו להתערב בפוליטיקה הישראלית. כדאי לזכור את עצות הללו, שכן גם בבחירות הנוכחיות, ניתן לחזות בתופעה של חשבונות מזוייפים, שעוקבים אחר פוליטיקאים שונים. - לזכור את הסידורים המיוחדים שננקטו על ידי וועדת הבחירות המרכזית: כפי שצוין קודם לכן, הבחירות הללו מתקיימות תחת נסיבות חריגות. בהתאם לכך, ההיערכות הפעם שונה מכל מה שהכרנו בעבר. מרבית הצעדים שננקטו על ידי הוועדה נועדו לצמצם את הסיכוי להידבק בנגיף:
הקמת קלפיות מסוגים חדשים: במערכות בחירות רגילות, ישנם ארבעה סוגים של קלפיות. הפעם, מספר סוגי הקלפיות זינק לתשעה, שחלקן נועד לתת מענה לחולים ולמבודדים. קלפיות מיוחדות שניתן למצוא בבחירות הקרובות (ובתקווה שלא נזדקק להן בבחירות הבאות), כוללות קלפיות בתוך אוטובוסים (לקראת הבחירות יוצבו כ-50 קלפיות כאלו), בתוך מתחמי "הצבע וסע" ייעודיים ובמחלקות קורונה;
אספקת ציוד מגן וציוד חיטוי לחברי וועדות הקלפיות השונות;
הגדלת מספר הקלפיות בכ-40% (מ-10,500 ל-14 אלף), על מנת לצמצם את מספר הבוחרים המקסימלי בכל קלפי מ-800 ל-650.
בנוסף לכך, וועדת הבחירות גם תפרוש בקלפיות השונות מפקחים על טוהר הבחירות, שיהיו מצויידים במצלמות גוף (ראו סרטון מצורף).
בעקבות כלל השינויים, תקציב וועדת הבחירות מסתכם ב-675 מיליון שקל (אלמלא הקורונה, התקציב היה עומד על 457 מיליון ש"ח בלבד).
אומנם, תרחיש שבו חולה קורונה מתגלה בקלפי "רגילה" עלול להתממש (ואלמלא היה סיכוי לכך, וועדת הבחירות לא הייתה משקיעה מאמצים כל כך גדולים בשמירה על בריאות הציבור). אולם, אם אתם נתקלים בידיעה על חולי קורונה בקלפיות, או אפילו על "התפרצות קורונה" במוקדי הצבעה מסויימים, כדאי לשאול: האם לתרחיש הזה יש באמת סיכוי גבוה להתממש, לאור ההיערכות המקיפה של וועדת הבחירות? אם הוא מריח לנו חשוד, מה עומד מאחורי הפרסום שלו?
כמו כן, כדאי לזכור את הנתונים הללו בימים שלאחר הבחירות, במידה ופרסום תוצאות האמת עלול להתעכב (על פי מנכ"לית וועדת הבחירות, אורלי עדס, הנחיות התו הסגול עלולות להקשות על ספירה מהירה של הקולות): אי פרסום התוצאות בזמן לא מעיד על רצון להסתיר דבר מה, או על נסיון "לשבש את הבחירות", אלא בדיוק להיפך: איטיות בפרסום התוצאות היא דבר מתבקש, לאור הצורך לשמור על ההנחיות במציאות המורכבת שבה הבחירות מתקיימות.
לסיכום,
לא משנה איך נבחר לנצל את יום הבוחר והאם בכלל נגיע לקלפי, יש בחירה אחת שכולנו יכולים וצריכים לבצע: להתבסס על מידע אמין ולהתרחק ממידע שקרי.
שיהיו לנו בחירות מוצלחות!
