השבוע, מכרה שלי שלחה לי בווטסאפ מאמר, שנשא כותרת מבהילה ביותר, שמציג, את החיסונים נגד הקורונה כדבר איום ונורא. היא שאלה אותי: "אופיר, איך אפשר לדעת אם זה נכון או לא?"
כאשר אנחנו מנסים לדעת האם הודעה מסוימת שקראנו היא נכונה או לא, המחשבה הראשונית היא, שניתן לפתור את השאלה באמצעות בדיקת העובדות: הרי, אין יותר קל ורציונלי מזה: שקרים יש הרבה, אבל אמת יש רק אחת. אם נציב את האמת מול הקשר, יש נאמין לאמת ונדחה את שקר.
אז זהו, שלא בדיוק.
מדוע לא נבדוק עובדות בעת הפרכה עצמית של פייק ניוז?
בדיקת עובדות והצגת האמת מול השקר היא אמצעי נפוץ להפרכת פייק ניוז סביב הקורונה, שגם בישראל נעשה בה שימוש, על ידי עמותות שעוסקות בקידום ידע רפואי. אולם, מה שטוב לארגוני בדיקת עובדות, לא מומלץ ליישום על ידי אזרח מן השורה. יש לכך שלוש סיבות:
- הסיבה הראשונה היא, שאנחנו לא מאמינים לעובדות רק מפני שהן עובדות. למעשה, אנחנו נוטים להאמין בעובדות רק כאשר הן תומכות בתפיסת העולם שלנו. הדבר נעוץ בהטייה פסיכולוגית בשם "הטיית אישור", שמטרתה לאשש את תפיסות העולם שלנו באמצעות מידע שמגיע מן החוץ, ללא קשר לשאלה האם הוא מהימן או לא.
- הסיבה השנייה היא, שגם אם היינו רוצים לבדוק את העובדות, לא תמיד זה מעשי: על מנת לבדוק האם מידע מסוים על הקורונה היא אמיתי או לא, נדרש ידע רפואי כלשהו, באמצעותו אפשר לעשות סדר בין כלל המחקרים (מצד אחד) והקונספירציות (מצד שני). הנימוק הזה נכון במיוחד למאמר שהמכרה שלי שלחה לי, שהכיל לא פחות מ-33 עמודים…
- הסיבה השלישית היא, שבמרבית המקרים, הודעות שקריות הן לא שקרים מוחלטים. למעשה, על פי מחקר שהתפרסם בשנה שעברה, 59% מהשקרים המופצים באינטרנט הם למעשה "סידור מחדש" של חצאי אמיתות. זה פשוט מאוד לקחת סיפור אמיתי, לשנות בו פריט אחד או להוסיף לו פרטים שמועלם לא קרו ולהמציא סיפור מחדש לגמרי. שימו לב לשתי התמונות הבאות:
זוהי ידיעה אמיתית. תראו מה קורה כשמשנים בה מילה אחת בלבד:
וזוהי, כמובן, דוגמה אחת בלבד.
ברור, אם כן, שבדיקת עובדות היא תהליך קוגניטיבי ארוך ומייגע, שפשוט לא ניתן ליישום בחיי היום-יום.
אז מה אנחנו יכולים לעשות?
שאלתי את אותה מכרה, מהיכן היא קיבלה את המאמר ההוא. היא לא ידעה לענות לי ולכן עשיתי עבודת בילוש קטנה דרך גוגל. כשחיפשתי את כותרת המאמר ההיא, התוצאה הראשונה שעלתה לי הובילה אותי לאתר בעל אופי דתי. כשבחנתי את האתר יותר מקרוב, ראיתי שוא כמעט איננו עוסק בקורונה. מנגד, הוא העלה פוסט שחושף, כביכול, את השליטה של כת האילומינטי בפוליטיקה הישראלית.
כשראיתי מהו האתר שעומד מאחורי הפרסום, הגעתי לשתי מסקנות:
- כמו שלא הייתי הולך לאינסטלטור כדי שיבדוק אותי רפואית, כך לא הייתי מסתמך על אתר שמפרסם תכנים דתיים, כדי שייעץ בענייני רפואה;
- לא הייתי מסתמך על אתר שמקדם תיאוריות קונספירציה מפוקפקות מאוד, בלשון המעטה, כדי לקבל עצה בנושא שנוגע לחיים של כולנו. אף על פי שהמאמר היה גדוש באסמכתאות, קל מאוד להשתמש בעובדות נכונות כדי לקדם אג'נדה לא מבוססת.
זוהי, בעצם, ההמלצה שלי אליכם: בפעמים הבאות שתתקלו בפייסבוק או בווטסאפ במידע חדש על הקורונה שמטריד אתכם, אל תנסו לבדוק אותו בעצמכם: יותר קל לבדוק את המקור שעומד מאחורי הדברים, כי יותר קל לנו להעריך (באמצעות השם שלו או התכנים שהוא מפרסם), האם המטרה שמאחורי הפרסום היא לגיטימית או שמדובר בקידום מידע שנוי במחלוקת, או לא מבוסס, בתור "אמת".
אם בכל זאת חשוב לכם לדעת האם המידע שקראתם הוא נכון, כדאי לפנות למקורות מוסמכים בתחום, שיש להם את הידע האובייקטיבי להבחין בין אמת לשקר. דוגמאות למקורות כאלה הם: עמותת "מדעת", שנועדה להנגיש ידע רפואי לציבור ומכון דיוודיסון לחינוך מדעי.
