חינוך נגד פייק ניוז- לעשות את זה נכון

התופעה של הפצת חדשות כוזבות- או במונח הרווח יותר "פייק ניוז"- הפכה לתופעה שמדירה שינה מעיניהם של מנהיגים רבים ברחבי העולם: היכולת (התיאורטית) להשפיע על מערכת הבחירות- קודש הקודשים של המשטר הדמוקרטי, הקיים במדינות רבות בעולם, באמצעות סיפורים מצוצים מהאצבע, שמופצים בתפוצה נרחבת, בזהות בדויה או אנונימית, הפכה לסוגיה שנוגעת בערכי היסוד של מדינות רבות. בהתאם לכך, בשנים האחרונות נוצרו יוזמות רבות, שנועדו לצמצם או אף להכחיד כליל את הפצתן של החדשות הכוזבות ברשתות החברתיות: חקיקה ההופכת את ההפצה למעשה פלילי, פיקוח על אמצעי התקשורת, שיתופי פעולה בינלאומיים עם מדינות נוספות ועוד.

תוכניות חינוך נגד פייק ניוז- מבט כללי

אחת מדרכי הפתרון הנפוצות ביותר היא יצירתה של תוכנית חינוך, שתחנך ילדים ובני נוער בבתי הספר לזהות חדשות כוזבות על מנת שלא יאמינו להן ולא ישתפו אותן. הפנייה לבני הנוער דווקא היא חשובה בשל כמה סיבות: ראשית, זהו קהל יעד שגולש רבות ברשתות החברתיות למטרות שונות. אומנם, גם אנשים בוגרים יותר, בגילאי ה-30 נניח, משתמשים לא מעט ברשתות לצרכיהם השונים. אולם, ישנו היבט אחד, שהשימוש הרב ברשתות בעייתי במיוחד- בניגוד לאנשים בוגרים, הצורכים את החדשות שלהם ממגוון אמצעי תקשורת (גם כאלו המכונים "מסורתיים"), בני הנוער נסמכים באופן בלעדי- או כמעט בלעדי- על החדשות המפורסמות והמופצות ברשתות החברתיות. מכאן, שחסרה לאותם נערים ונערות אמצעי השוואה, שחיוני על מנת לדעת להבדיל בין אמת לשקר.

החשיבות השנייה טמונה בגילם הצעיר- בני הנוער של היום, יהיו המצביעים של המחר ומהם ייצאו גם המנהיגים של המחרתיים. מכאן, שהקניית הרגלי צריכת תקשורת נכונים לא נעשית רק על מנת שיידעו להבחין בין אמת לשקר, אלא גם על מנת שיוכלו לבסס את החלטותיהם הפוליטיות כאזרחים בוגרים, באופן שקול ואחראי.

מתוך נקודות אלו, ניתן למצוא מדינות רבות שהלכו בנתיב הזה ושיצרו תוכניות חינוך, המיועדות לבני נוער שונים (בעיקר בחטיבת הביניים). לצערנו, תוכנית ממלכתית כזו עדיין לא קיימת בישראל (אך תמיד אפשר לקוות שתהיה כזו בטווח הזמן הנראה לעין).

קיומה של תוכנית חינוכית בנושא הפייק ניוז היא חשובה ועשויה להיות יעילה יותר מצעדי תגובה שונים: בניגוד לחקיקה, לדוגמה, שהיא צעד שעלול להיתפס כצעד שמגביל את חופש הביטוי במדינה הדמוקרטית, חינוכם של נערים ונערות לצריכה תקשורתית נכונה נתפסת כאמצעי לחזק את החברה האזרחית ולייצר בני נוער מעורבים ומשכילים יותר, שיתרמו לחוסנה של המדינה. בד בבד, ניתן גם לומר, שבניגוד לפתרונות טכנולוגיים- כגון אלגוריתמים שמסננים פייק ניוז- שעלולים להתיישן בעוד שנה או שנתיים, חינוך טוב מפתח את החשיבה האנושית על ידי חיזוק תכונות לוגיות כמו ביקורתיות, יכולת השוואה, התנסחות וידע כללי רחב- תכונות שתמיד יהיו רלוונטיות ואפקטיביות, לא משנה באיזו סביבה טכנולוגית.

חינוך איננו פתרון קסם

עצם כינונה של תוכנית חינוך איננו מספיק- יש לוודא שתוכנית החינוך שמוכנסת לבתי הספר אכן מניבה תוצאות ומסייעת לבני הנוער להבחין ביתר יעילות בפייק ניוז. כאן, כדאי לשים לב למחקר שהתפרסם לאחרונה בארה"ב-

מרכז ה-The Stanford History Education Group פרסם לאחרונה מחקר, שבו הישווה את ביצועיהם של כ-3400 תלמידים מ-16 תיכונים שונים ברחבי ארה"ב, בתקופה שבין יוני 2018 למאי 2019. במהלך המחקר, החוקרים נתנו לתלמידים שש משימות שונות, שנועדו לבחון את יכולתם לאתר פייק ניוז. תוצאות המחקר לא מעודדות. הנה שתיים מהן:

• 52% מהתלמידים האמינו לסרטון שהציג, כביכול, שיבושים בהליכי הבחירות בארה"ב (הסרטון הגיע במקור מרוסיה).
•  שני שליש מהתלמידים לא יכלו למנות את ההבדלים בין ידיעה חדשותית לבין מודעות 

המסקנה שהחוקרים הפיקו מהמחקר היא מעניינת במיוחד: הם טענו, שתוכניות החינוך הקיימות, בייחוד אלו שמחנכות את התלמידים לאתר חדשות מזויפות על פי "רשימת מכולת" של מאפיינים חשודים, אינן מספיקות. הם טענו, שיש צורך בשינוי גישה על מנת לחנך טוב יותר לאיתור חדשות מזויפות.

מה בכל זאת ניתן לעשות?

מתוך המסקנה של החוקרים ניתן לחלץ מסקנה הפוכה, פוזיטיבית- יש צורך לכונן תוכניות חינוך אחרות, שיחנכו את התלמידים לזהות פייק ניוז בצורה פעילה ויצירתית. אחת הדרכים לכך טמונה במשחק-

מאז ומתמיד, המשחק שימש עבור בני האדם לא רק כאמצעי בידורי להעברת הזמן, אלא גם כמסגרת להקניית מיומנויות למידה, זכרון ופתרון בעיות (משחקי אסטרטגיה הם דוגמה מעולה לכך). הבשורה הטובה היא, שניתן למצוא היום משחקים המיועדים להתמודד עם פייק ניוז. הבשורה המשמחת יותר היא, שמשחק אחד נמצא יעיל במיוחד:

בפברואר 2018 חוקרים מאוניברסיטת קימבדריג' השתתפו בפיתוח המשחק האינטרנטי "BAD NEWS", שהדרך לנצח בו עוברת בהפצת כמה שיותר חדשות מזויפות (לא באמת, אלא במסגרת הפלטפורמה הוירטואלית שהם יצרו). יותר משנה לאחר חנוכת המשחק, נערך מחקר על ביצועיהם של המשתתפים, שעשה שימוש משולב במאגר מידע על כ-15 אלף שחקנים ושאלונים שחולקו למשתתפים. בשאלונים, המשתתפים ביקשו לדרג את מידת האמינות של כותרות חדשותיות (אמיתיות ומומצאות) שהוצגו להם. החוקרים מצאו, שאלו ששיחקו במשחק, שיפרו ב-21% את הסיכויים שלהם לזהות חדשות מזויפות, מה שמאפשר להם להימנע מלשתף אותם עם חבריהם ברשתות ובכך, לאורך זמן, להפחית את הויראליות של חדשות מזויפות. תיאוריות קונספירציה על קבוצות חשאיות שמנהלות את העולם, לדוגמה, זכו ל-20% פחות אמינות בקרב הגולשים, לאחר ששיחקו במשחק.

מה יש במשחק הזה שמצליח להפוך אותנו, הגולשים, לחכמים יותר בג'ונגל של הרשתות החברתיות?

הסבר אפשרי לתופעה הוא, כנראה, שהמשחק הזה הולך בשיטת ה"הפוך על הפוך"- במקום ללמד אותנו ישירות כיצד נראות חדשות מזויפות וכיצד נראים פרופילים שמפיצים אותן, המשחק הזה מבקש מאיתנו להתחזות למפיצי החדשות המזויפות בעצמם. התרגול הזה דורש מאיתנו, בעצם, להיכנס לראש של אותם טיפוסים ובכך אנחנו מצליחים להבין טוב יותר את המניעים, התשוקות והסגנון הלשוני של אותם ברנשים.

החדשות המשמחות באמת בנוגע למשחק, הן שההשפעה הטובה שלו איננה תלויה במאפייניו האישיים של המשחק- כלומר, ניתן להשיג את אותו אפקט הצלחה לאורך זמן ללא תלות במגדר או בהשכלה. 

הנתונים הללו לא נעלמו מעיניהן של ענקיות הטכנולוגיה- חברת פייסבוק פנתה לחוקרים וביקשה מהם לפתח משחק שיתאים לאפליקציית המסרים ווטסאפ, שנמצאת בבעלות פייסבוק. בד בבד, מפתחי המשחק עובדים ליצור גרסה מותאמת לילדים בגילאי שמונה עד עשר והם אף עובדים עם משרד החוץ הבריטי כדי לפתח אותו בתשע שפות שונות, בהן גרמנית, פולנית ויוונית. האם נזכה לראות בקרוב משחק כזה גם בעברית?

פינלנד- מובילה עולמית בחינוך נגד פייק ניוז

יצירת חדשות מזויפות ככלי להתגוננות מהן הוכחה כאמצעי יעיל במקום נוסף: מערכת החינוך של פינלנד- החל משנת 2014, המדינה, שסובלת ממתקפות פייק ניוז מצד רוסיה (כמו שכנות נוספות של רוסיה), מובילה מהלך נרחב למיגור הפייק ניוז בתחומיה, שכולל, בין היתר, חינוך בני הנוער לאוריינות דיגיטלית. אחד מהתרגילים שניתנים לתלמידי כיתה י' במדינה כלל יצירת חדשות מזוייפות, בנושא שנבחר על ידם מתוך רשימת הנושאים. המשימה, כמו המשחק שהוצג קודם לכן, נתנה לתלמידים הזדמנות להבין טוב יותר את האופן שבו נוצרות חדשות מזויפות (למשל, העובדה שהפצתן מתבססת על יצירת אפקט רגשי שלילי לשם משיכת תשומת לב) ובכך מנעה מהם ליפול בפחים שמפיצי הפייק ניוז משתמשים בהם למטרתם.

הצלחת המאמץ הלאומי נגד פייק ניוז כבר נתנה את פירותיה- בשנת 2018, פינלנד דורגה במקום הראשון מבין 35 מדינות אירופה בשיעור האוריינות הטכנולוגית, עם הציון 76. יותר מכך, במחקר שהשווה בין תלמידים מפינלנד שעברו את התוכנית, לתלמידים בארה"ב, שלא למדו את התוכנית, נמצא שהתלמידים מפינלנד היטיבו לזהות פייק ניוז ב-50% יותר ממקביליהם בארה"ב. בעקבות ההצלחה, נציגים ממדינות רבות באירופה (יחד עם סינגפור) מעוניינים ללמוד מהנסיון של פינלנד. 

המאבק בהפצת חדשות מזויפות, גם מחוץ למערכת החינוך, איננו קל- הוא כרוך בשינויי תפיסות והרגלים אצל בני אדם, משימה קשה בפני עצמה. אולם, ניתן לשאוב אופטימיות מהצלחות שהושגו מרחבי העולם, כגון אלו שתוארו למעלה. ביום שבו משרד החינוך שלנו ירצה לגבש תוכנית משלו, ראוי שקברניטיו יקראו פוסט זה תחילה.