הממצאים המרכזיים מהכתבה מהיום הם:

• אתרים המתחזים לאתרי חדשות שונים מרחבי העולם- בהם אתר Le Parisien הצרפתי, Der Spiegel הגרמני ואתר וואלה! הישראלי פרסמו מידע כוזב נגד ישראל ונגד אוקראינה, שהופץ ברשתות החברתיות, בגוגל וביוטיוב.
• הרשת החברתית בה הופץ עיקר המידע הכוזב היא X (מה שהיה פעם טוויטר), בה פעלו במתואם מעל 6,000 חשבונות פיקטיביים שהפיצו מעל 27 אלף ציוצים בעלי מידע כוזב.
• חלק מהפוסטים שקידמו את הכתבות המזויפות נוצרו באמצעות בינה מלאכותית. כך, למשל, הופץ סרטון deep-fake של חייל צה״ל, המזמין לכאורה אוקראינים להצטרף ללחימה למען ישראל תמורת אזרחות ושכר.

שני הסנט שלי על משמעויות הקמפיין שנחשף

הממצאים המתוארים בכתבה בעיתון הארץ מרתקים עוד יותר, אם מתחשבים ברקע הרחב יותר העומד מאחוריהם- רקע הכולל בעיקר את טיבה של לוחמת המידע בין רוסיה למדינות המערב בשנים האחרונות.

ראשית, יש לציין כי הדמיון בין הקמפיין נגד ישראל לקמפיין נגד אוקראינה אינו מתבטא רק בנרטיבים דומים (למשל, ביחס לשתי המלחמות טענו הרוסים כי הן יובילו לעלייה במחירי האנרגיה), אלא גם במטרות העומדות מאחוריהן: במהלך המלחמה באוקראינה, מכונת התעמולה הרוסית הקדישה מאמצים רבים לפלג את המערב באופן כפול- הן בין מדינות המערב לאוקראינה והן בתוככי מדינות המערב עצמן. במסגרת זו, למשל, פרסמו לא פעם תועמלנים רוסיים כי עלויות המלחמה באוקראינה מצריכות את האיחוד האירופי להשקיע כספים רבים לטובת אוקראינה, הבאים על חשבון סיוע חברתי-כלכלי למעמדות החלשים ביבשת.

נסיון להדהד מתיחות כזו נמצא בשאלת הסיוע האמריקאי לישראל ולאוקראינה. ידוע, כי בקונגרס האמריקאי התגלעה מחלוקת בין מחוקקים רפובליקנים לדמוקרטים אודות מתן הסיוע, מאחר והאחרונים דרשו להעניק סיוע לשתי המדינות יחדיו, בעוד שמחוקקים רפובליקנים הסתייגו ממתן עזרה נוספת לאוקראינה.

הפצת הטיעון הזה בעת הזו היא מעניינת- לא רק בצל השיתוק בו נתקל בית הנבחרים לאור הדחת יושב הראש הקודם, אלא גם בשל העובדה שאנחנו מצויים בשנת בחירות לנשיאות ארה"ב- מה שכמובן מקצין את המתיחות הקיימת בין המחנות הפוליטיים.

באשר לאוקראינה- החל מראשית המלחמה באוקראינה, פועלת רוסיה לצמצם את היקף התמיכה הצבאית, הכלכלית והמדינית של מדינות המערב באוקראינה, מתוך ידיעה שככל שתמיכה זו תרד, כך יגברו סיכוייה של רוסיה לנצח את אוקראינה. אחד הסיפורים המעניינים שפורסמו בהקשר הזה הוא, שאזרחים אוקראיניים מכרו ברשת האפלה- המרחב הוירטואלי המאפשר לעבריינים מכל הסוגים לבצע ככל העולה על רוחם- מערכות נשק שארה"ב סיפקה למדינתם. הנרטיב לפיו הסיוע שיסופק לישראל יבוא על חשבון אוקראינה תואם, אפוא, את רצונה של רוסיה לראות את אוקראינה "נזרקת מתחת לגלגלי האוטובוס" מצד המערב ומפסידה במלחמה.

שנית, משפטים כמו "אנטישמיות עולמית תלוייה בביידן"- שפורסמו במהלך הקמפיין- מציגים תפיסה רוסית ישנה-נושנה, הרואה במערב- ובראשו ארה"ב- את המקור לאי היציבות העולמית. אחד המאמינים הגדולים בכך הוא ולדימיר פוטין, שכמו רבים מבני דורו סבור כי לרוסיה- על גלגוליה השונים- ישנו תפקיד בייצוב המערכת הבין-לאומית. משכך, קריסת בית המועצות בסוף המאה שעברה היא, לדידו, האירוע הטרגי ביותר *בהיסטוריה האנושית כולה*. בהתאם לכך, סבור פוטין כי עליו לפעול ולחזק את רוסיה מבחינה מדינית, כלכלית וצבאית, שכן חיזוקה של רוסיה הוא למעשה חיזוק השלום העולמי. בשם הצידוק הזה יצאה רוסיה למלחמתה ב"נאציזם האוקראיני".

מתוך התיאוריה הזו, התעמולה הרוסית מייחסת למערב צמאון דם וסטנדרט כפול בכל הנוגע לחיי אדם. בקריקטורה פרו-רוסית שפורסמה בעולם הערבי במהלך המלחמה (ראו תמונה), ניתן לראות כיצד מנהיגי המערב מגנים את מלחמתה של רוסיה באוקראינה, מבלי שישימו לב כי על ידיהם דם של מוסלמים רבים חפים מפשע.

לבסוף, מציינת הכתבה מהיום כי על פי העיתון הצרפתי לה מונד, בחודשים האחרונים פיתחה רוסיה מערכת נרחבת ליצירת חשבונות מזויפים. ממצאים אלו דומים מאוד לאלו שעלו בכתבת תחקיר מיוחדת של עיתון ה-Washington Post מחודש מרץ השנה: התחקיר, המבוסס על כ-5,000 מסמכים מודלפים, מציג ממצאים על מיזמים לפיתוח אמצעי לוחמת סייבר ולוחמת מידע מתקדמים על ידי רוסיה. במסגרת אותם מסמכים, מתואר פרויקט בשם Amezit, הכולל, בין היתר, פיתוח מנגנונים להקמה אוטומטית של חשבונות מזויפים ברשתות החברתיות, במטרה להפיץ מידע כוזב בתפוצה המונית. הפרויקט אף אִפְשֵׁר לגורמים רשמיים ברוסיה לנטר את תנועת הרשת ברחבי המדינה ולקבוע לאילו תכנים ייחשפו המשתמשים. ייתכן מאוד, אפוא, כי המערכת עליה הצביע לה מונד פותחה במסגרת Amezit והיא השורש לשיפור ביכולותיה של רוסיה בהפצת המידע.

האסיר שעלה לגדולה

הסיפור האישי של פריג'וזין מוכיח שכדי להתקדם בחיים, יש צורך בשני דברים חשובים: מזל וכישורים קולינריים טובים. פריגוז'ין, יליד 1961, הורשע בעבר במספר מקרי גניבה, שוד והונאה ושוחרר לאחר תשע שנות מאסר, אותן ריצה במהלך שנות ה-80 של המאה הקודמת. לאחר שחרורו מהכלא, החל לעסוק בתחום המזון- מכירת נקניקיות, ליתר דיוק. בשנת 2001, התרחש מפגש גורלי בין פוטין לבין פריגוז'ין, שעתיד להשפיע עמוקות על שניהם: באותה השנה, הנשיא הטרי-יחסית (פוטין נבחר לראשונה לנשיאות שנתיים לפני כן, ב-1999) הלך לאכול אצל פריגוז'ין. האוכל שהוגש לו כל כך מצא חן בעיני פוטין, עד שפריגוז'ין הושכר על ידי הנשיא על מנת לארגן את ימי ההולדת שלו ובהמשך אף זכה במכרזי ענק להסעדת מוסדות ממשלה וצבא ברחבי רוסיה. ההיכרות שהחלה להירקם בין השניים הביאה לפריגוז'ין קשרים עם הממשל בקרמלין וכסף. המון כסף. ההערכה היא, שברבות השנים, חברת הקיטטרינג של מוכר הנקניקיות לשעבר- קונקורד הכניסה לכיסו של האוליגרך סכום עתק של כ-2.5 מיליארד לירות שטרלינג.

מפעל לייצור "פייק ניוז"

ההיכרות בין האוליגרך לנשיא הביאה גם לכניסתו של פריגוז'ין לתחום עסקי חדש: אם בעבר הגיש המסעדן לשעבר קוויאר לנשיא בוש (בעת שזה ביקר ברוסיה, בשנת 2022), הרי שהחל משנת 2013, פריגוז'ין החל לעסוק בהגשת "חדשות מטעם" בסגנון פרו-רוסי לציבור המערבי, דרך הרשתות החברתיות. באותה השנה הוקם בסנט פטרסבורג מקום בשם "המרכז לחקר האינטרנט". על פי תחקירים שונים וכן על פי הערכות מודיעין של גופי ביון מערביים- המקום שימש למעשה "חוות טרולים", שממנה פורסמו סטטוסים, תמונות וסרטונים, שהפיצו תעמולה פרו-רוסית כוזבת, מתוך נסיון להשפיע על דעת הקהל בנושאים פוליטיים ובינלאומיים מגוונים. שיאה של הפעילות הזו התמקד בהשפעה על מערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב של שנת 2016. המקום פעל במשך כשנתיים, עד שבאוקטובר 2018, המקום הועלה באש על ידי בקבוקי תבערה שנזרק לעברו, מה שאילץ אותו לעבור לבניין אחר בעיר.

אנחנו יכולים לדעת על הדרכים בהן פעל המפעל, על סמך עדויות של טרולים לשעבר שעבדו בו. כך, למשל, סיפר ויטלי (שם בדוי), שמרבית המועסקים במקום היו למעשה מועסקות. ליתר דיוק, עיקר הטרולים היו נשים צעירות בנות 20-35. ויטלי עצמו פעל ברשתות החברתיות תחת זהות נשית, מתוך הנחה של בעלי המקום, שפרופיל פייסבוק נשי יעורר אמינות גבוהה יותר מפרופיל גברי. הקבלה לעבודה במקום הותנתה במעבר בחינה, שעסקה בדעותיהם של המועמדים על מדיניותה של רוסיה ועל המערב. עם זאת, מרבית העובדים הגיעו למקום לא מתוך נאמנות גבוהה לשלטון, אלא בשם השכר הגבוה למדי שהוצע להם- 700 דולר בחודש כשכר התחלתי.

עוד מספר ויטלי, שהעבודה הוצגה בפניו ככתיבה מחדש של חדשות מהפלישה לאוקראינה מפברואר 2014. העבודה נעשתה במשמרות של 12 שעות, כאשר העבודה נעשתה במשך יומיים רצופים, אחריהם יומיים מנוחה וחוזר חלילה. במשמרות בהן ויטלי עבד, הדרישה ממנו הייתה לפרסם 20 מאמרים באורך של כשמונים מילה כל מאמר. סגנון המאמרים היה מעורב: עובדות הקשורות למלחמה נכתבו כמו שהן במציאות, אך הקו המרכזי שעבר בכל המאמרים היה, שאסור שרוסיה תהיה מבוקרת באיזה שהוא אופן.

מעורבותו של פריגוז'ין במקום התבטאה בפן הכלכלי: הצורך לגייס עובדים רבים לתוקפות ממושכות עולה לא מעט כסף (ההערכה היא, שבשיא פעילותו המרכז הועסקו במקום כאלף איש). על פי פרטים חדשים שנחשפו , פריגוז'ין מימן את פעילות המקום כספים שהגיעו למרכז לחקר האינטרנט והוצגו כתשלום עבור "תמיכה טכנית". ישנן הערכות שונות לגבי היקף התמיכה הכלכלית של פריגוז'ין במרכז והן נעות בין 400 אלף למיליון דולר בכל חודש. בחודש דצמבר 2016, בעקבות חשיפת הקשר של פריגוז'ין למקום, הטיל הממשל האמריקאי סנקציות על האוליגרך.

בחודש נובמבר האחרון, הודה פריגוז'ין באופן רשמי כי ארצו התערבה בבחירות בארה"ב ואף הרהיב עוז והצהיר כי ארצו תמשיך לעשות זאת, "בצורה זהירה, מחושבת ומדויקת… כפי שאנחנו יודעים לעשות".

המרד הביא לקיצו גם את פעילות המרכז, לאחר שפריגוז'ין נאלץ לוותר על בעלותו במרכז.

כוח ואגנר

כוח ואגנר הוקם במאי 2014 על ידי דמיטרי אוטקין, ששימש כמפקד יחידה מיוחדת במודיעין הצבאי הרוסי (GRU), אך למעשה הייתה מעורבת בלחימה לטובת רוסיה עוד בפלישתה לאוקראינה מפברואר 2014. הכוח הוא למעשה מליציה פרטית, המעורבת במוקדי סכסוך שונים בעולם- בראש ובראשונה במסגרת המלחמה באוקראינה, אך גם במלחמת האזרחים בסוריה, בהתקוממות העממית בלוב  ובמלחמת האזרחים ברפובליקה המרכז-אפריקאית, הנמשכת כבר כעשור.

המרד של כוח ואגנר החל על רקע יחסים אמביוולנטים של הממשל הרוסי עם הכוח- מצד אחד, הכוח, המונה 50 אלף חיילים, סיפק לרוסיה הישגים משמעותיים במסגרת המלחמה באוקראינה החל משנת 2022, למשל בקרב פופסאנה שבמזרח אוקראינה, שנערך בחודשים מרץ-מאי 2022 והסתיים בנצחון רוסיה. הישגים אלו ואחרים גרמו לתקשורת הרוסית- הנשלטת על ידי הממשל- להלל את כוח ואגנר. מעניין לציין, כי החיבוק התקשורתי של הכוח בתקשורת (המכנה אותו: "התזמורת") עמד בניגוד מוחלט לחשאיות שאפיינה את פעילות כוח ואגנר באוקראינה ב-2014: אז, חיילי הכוח, יחד עם חיילי יחידות מובחרות נוספות מרוסיה, היו מעורבים בפלישה תחת מטעה חשאיות כבד (בשל כך, חיילים אלו כונו "חיילים ירוקים קטנים").

מצד שני, ההישגים הללו הדגישו את הביצועים הירודים של הצבא הרוסי, שלפי דיווחים רבים בתקשורת העולמית, מגייס חיילים רבים ושולח אותם לשדה הקרב ללא הכשרה וציוד מתאימים.

המרד, המהווה את שיאה של המתיחות בין הממשל הרוסי לכוח ואגנר, החל לאחר שפריגו'זין טען כי הצבא הרוסי הפגיז עמדות בהם נמצאו חיילי הכוחות- טענה שהוכחשה על ידי רוסיה. לא רק זאת, אלא שפריגוזי'ן ליבה את המחלוקת וטען כי לא הייתה הצדקה לפלישה הרוסית לאוקראינה מ-2022 והאשים את שר ההגנה של רוסיה, סרגיי שויגו, במותם של חיילים רוסיים לשווא.

(פרטים אודות יוצר תמונת הנושא והרשיון תחתיו היא מוצגת)

יש לציין, אומנם, שהסרטונים אינם באיכות מושלמת, כי השפתיים זזות באופן שנראה מלאכותי. יחד עם זאת, הם הוכחה נוספת למגמה שתופסת תאוצה בשנים האחרונות בעולם: אפשר להשתמש בקטעי מדיה מבוססי בינה מלאכותית, באיכות יחסית גבוהה, על מנת להשיג מגוון מטרות. זה יכול להיות, למשל, למטרת בידור או גיוס תרומות, אבל אפשר גם לקדם מטרות שליליות ופוגעניות.

הזירה הבינלאומית- הפוליטית והצבאית- לא חפה כמובן מההשלכות של השימוש בבינה מלאכותית, להשפעה על דעת הקהל לצרכים פוליטיין או על מהלכים צבאיים בזירת הקרב. בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים שונים בעולם, שחוקרים את משמעויות השימושים הללו ולכולם ישנה מסקנה משותפת- מדינות, אזרחים ורשתות חברתיות אינן ערוכות להתמודד עם ההשלכות החמורות, שרק מקצתן מתוארות בהמשך הפוסט.

מתוך כלל המחקרים, אציג כאן שניים, שלצד האיומים האפשריים, מספקים גם דרכי פעולה שונות, המצריכות את מעורבותם של המגזר הממשלתי, הפרטי והשלישי- הלאומיים והבינלאומיים כאחד.

מהם האיומים הפוטנציאליים?

במישור הצבאי, מכון המחקר האמריקאי Brookings פרסם החודש מחקר מעניין, שבודק כיצד גורמים לא סימפטיים עלולים לנצל קטעי deepafke לטובתם במהלך מלחמות וכיצד ניתן להתמודד עם הסכנות.

על פי המחקר, אותם גורמים עלולים לנצל לרעה קטעי מדיה מבוססי בינה מלאכותית במגוון דרכים:

• ניתן, למשל, ליצור סרטונים מזוייפים, בהם נראה מנהיג המדינה היריבה קורא לאזרחיו להיכנע במלחמה. כאן, לא מדובר בתיאוריה: בחודש מרץ האחרון, מספר שבועות לאחר תחילת המלחמה באוקראינה, הופץ במדינה סרטון וידאו מזויף שבו נראה נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, קורא כביכול לאזרחיו להניח את נשקם ולהיכנע לרוסיה.

• באותו האופן, ניתן גם להפיק ולהפיץ סרטונים מזוייפים שנועדו ליצור לגיטימציה למהלכים צבאיים ממשמשים ובאים. ניתן, למשל, להפיק סרטונים מזוייפים המראים, כביכול, מהומות במדינת היעד, שעלולות לשמש עילה להצדקת המהלך המלחמתי בו נקטה המדינה היוזמת.

• קטעים אלו עלולים גם לעודד מחלוקות בתוך הגופים הלוחמים, למשל על ידי הפקת סרטון מזויף, שבו נראה מפקד בכיר מתבטא באופן גזעני נגד חיילים ממוצא מסויים.

מחקר אחר, שפרסם מכון המחקר CSET (האמריקאי גם הוא), שהתפרסם בדצמבר 2021 מציג לעומק כיצד ניתן לנצל בינה מאכותית על מנת להשיק קמפיינים מתקדמים יותר של דיסאינפורמציה:

• ניתן, למשל, להשתמש ב-Sentiment analysis (שהוא שימוש בעיבוד שפה טבעית- NLP- כדי לזהות, לחלץ ולחקור מצבים רגשיים ומידע סובייקטיבי באופן שיטתי) על מנת לזהות את מידת הקיטוב בתגובות של משתמשים בקהילה פוליטית מסויימת. כבר היום, ישנם אלגוריתמים שיודעים לעשות זאת ברמת דיוק של 94%-96% ושימוש בהם עלול לאפשר לגורמים זדוניים להעמיק את רמות הקיטוב הפוליטי (אתם מתארים לעצמכם, למשל, כיצד גורמים בעלי כוונות זדוניות משתמשים בהן על מנת ללבות את השיח סביב הרפורמה המשפטית של יריב לוין?)
• באותו אופן, ניתן להשתמש בבינה מלאכותית גם על מנת לשפר את פילוח קהלי היעד אותם מגדירים יוזמי מבצעי ההשפעה. הדיוק הזה מעלה את אפקטיביות מבצעי ההשפעה בשני מובנים: קודם כל, הם מאפשרים להגיע לקהל היעד שיושפע ביותר מהמסרים אותם מבצע ההשפעה מקדם (למשל, בעלי דעות פוליטיות קיצוניות שייטו יותר לקבל מידע כוזב על יריבים פוליטיים כאמת). בנוסף, ככל שקמפיין השפעה יהיה מצומצם יותר בהיקפו, כך יפחת הסיכוי שיתגלה על ידי הרשתות החברתיות ויוסר על ידן.

מה ניתן לעשות?

שני המחקרים מציגים פתרונות מגוונים, אותם מדינות, גופי אקדמיה והמגזר הפרטי יכולים ליישם, על מנת להיערך טוב יותר להתפתחויות נוספות בבינה מלאכותית ובשימוש בהם לרעה.

ברמה הטכנית, יש לציין שכיום ישנה היכולת הטכנית לייצר ולאמן אלגוריתמיים ייעודיים, שיוכלו לזהות טקסטים, תמונות וסרטונים מזוייפים מסוג deepfake. עם זאת, לטענת מחברי המחקר ממכון Brookings, השימוש בהם אינו מומלץ לאורך זמן, משום שלטווח הארוך, ההתקדמות בפיתוחם של האלגוריתמים "הרעים", שמשמשים ליצירת deepfake, תשיג את פיתוח האלגוריתמים ה"טובים" ותהפוך את השימוש בהם ללא יעיל במצבי חירום. במקום זאת, יש להשקיע את המאמצים במנגנונים המסוגלים לוודא את מקורם של סרטונים ותמונות המתפרסמים ברשתות.

פתרון טכני נוסף, שעשוי להאט את התפתחותם של מבצעי השפעה מבוססי בינה מלאכותית, הוא פיתוח אמצעים שיגבילו את גישתם של גורמים עוינים מידע אישי השייך למשתמשים ברשתות החברתיות. הגבלת המידע היא חשובה, לאור העובדה שגורמים אלו משתמשים בו על מנת לבנות את הקמפיינים שלהם ולאמן את מערכות למידת המכונה שברשותם. בהתאם לכך, על מחוקקים להחליט איזה מידע יכול להימכר על ידי סוחרי מידע, בייחוד שירותים שאוגרים מידע אישי ממקורות פומביים ומוכרים אותו לגורמים שונים, מבלי לבדוק את טיבם. בנוסף, יש לכונן כללים אחידים ברחבי הרשתות החברתיות לשיתוף מידע ובחינת יישומים המבוצעים ע"י צדדים שלישיים.

ברמת המדיניות, אחד הפתרונות עליהם ממליצים מחברי המחקר מ-CSET הוא הגברת אמצעי המעקב של ארה"ב אחר נסיונות של יריביה לשפר את האמצעים העומדים לרשותם בייצור ובהפצת מבצעי השפעה. באופן מובן, הממשל יצטרך לשתף מידע בנושא עם בעלות ברית ושותפים פוטנציאליים, אך מחברי המחקר ממליצים לה לשקול להרחיב את שיתופו של מידע מודיעיני עם מדינות שאינן מוגדרות כבעלות ברית. כמו כן, גם נציגויות של ארה"ב בחו"ל יזדקקו לאמצעים ולהכשרה על מנת לזהות טכניקות השפעה בקמפיינים המתבצעים במקומיות שונים בעולם, שעלולים לפגוע באינטרסים של ארה"ב באותם אזורים.

מסקנות המחקרים הללו (ורבים נוספים) רלוונטיות לכל מדינה, אך לישראל במיוחד, בשל הלוחמה הצבאית והמדינית בהן היא מצויה באופן מתמיד. בהתאם לכך ובהתחשב בהתפתחויות הטכנולוגיות בבינה מלאכותית, המוצגות ללא הרף, על ישראל להקדים וללמוד את האיום באופן מקיף בהקדם.

אולם, ישנם, כמובן, אלו שמפיצים פייק ניוז בכוונת מכוון והסיבות לכך מגוונות כגיוונו של הטבע האנושי: ישנם כאלו, שיעשו זאת על מנת לקדם אג'נדות פוליטיות מסוימות (דוגמה מובהקת לכך היא המעורבות הרוסית בבחירות לנשיאות ארה"ב של שנת 2016, שמומחי מודיעין קבעו כי היא בוצעה העל מנת לסייע לטראמפ להיבחר). ישנם אחרים, שיפרסמו שקרים על עסקים מתחרים כדי לפגוע להם במכירות, בעוד שאחרים, אולי, יבחרו להילחם בחברות התרופות הגדולות המייצרות חיסונים (מה שראינו למכביר בתקופת הקורונה).

הפעם, אני מעוניין להציג כאן מניע מרתק במיוחד, שמוביל אנשים לשתף פייק ניוז- מעמד חברתי. לכאורה, הדבר נשמע קצת מוזר, שכן הפצת פייק ניוז נתפסת כתופעה מאוסה ולכן מי שעומד מאחוריו לא מקבל מעמד חברתי טוב במיוחד. מבט מעמיק יותר- המבוסס על ניסוי מסקרן שנערך בעבר- ממחיש כי המציאות היא למעשה הפוכה.

במסגרת הניסוי, שנערך על ידי שלושה חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה שבארה"ב, המשתתפים נשאלו הם יהיו מוכנים לשתף ברשתות החברתיות תאירויות קונספירציה על אירועים היסטוריים שונים (תיאוריה אחת, למשל, טענה כי טיסה 800 של חברת TWA התרסקה ביולי 1996 בשל ירי טיל על המטוס ולא בגלל קצר חשמלי בו). בעוד שמרבית המשתתפים השיבו כי לעולם לא יהיו מוכנים לשתף פייק ניוז, 43% מהם טענו כי יהיו מוכנים לשתף לפחות תיאוריית קונספירציה אחת, במידה והדבר יביא להם כמות מספיק גדולה של לייקים והכרה במעמדם החברתי (אחוז גבוה למדי, יש לציין).

הציפייה הזו לא נולדה בחלל ריק, אלא מתקיימת על סמך שתי תופעות מבוססות היטב במציאות שלנו. התופעה הראשונה היא, שמידע כוזב מושך הרבה יותר לייקים והתעניינות בהשוואה למידע אמיתי: במסגרת מחקר שנערך בשנים 2021-2020 על ידי חוקרים מארה"ב ומצרפת, נמצא כי פוסטים ברשתות החברתיות שהכילו מידע כוזב השיגו פי שישה יותר לייקים ושיתופים בפייסבוק, בהשוואה למידע מהימן.

התופעה השנייה היא, שלעיתים אנחנו מוצאים את עצמנו בתקופות של אי וודאות (למשל, מגיפת הקורונה, לפחות בשלביה הראשוניים, שהייתה מחלה לא מוכרת עבור המדענים, או תקופות של הסלמה בטחונית משמעותית בישראל). במצבים כאלו, אי הוודאות עלולה להוביל לחרדות ולספקות, אותן הציבור רוצה להפיג במהירות באמצעות היאחזות במידע כלשהו, לא משנה אם הוא אמיתי או שקרי. במצב כזה, אותם אנשים שממהרים לפרסם מידע כזה מקבלים הכרה ואף אהדה לפעילות שלהם ובעקבות כך העוקבים שלהם רוצים לקבל עוד מידע. האתגר הזה מתעצם לאור העובדה, שאמצעי התקשורת המסורתיים פועלים כיום לאט יותר מהצייצנים והמפרסמים בטוויטר ובפייסבוק, מאחר והם מחוייבים לכללי אתיקה עיתונאית שאותם מפרסמים מן השורה באינטרנט אינם מחוייבים להם.

האם יש תקווה להפוך את הגלגל? קשה לצפות לכך, בחברה המקדשת את תרבות ה-instant ושבה החיצוניות היא חזות הכל. אולם, אם בני אדם יפנימו, שלצד הרווח המיידי, הפצת פייק ניוז טומנת בחובה נזקים לטווח הארוך, ייתכן כי נתחיל לראות בעתיד שינוי מגמה.

צריך לומר, כי יש צדק בטענה, כי הפעילות הרוסית במרחב הקיברנטי אכן פחות יעילה בהשוואה לעבר. הסיבה המרכזית לכך היא, שבמהלך העשור האחרון, המערב התבונן היטב בשיטות הפעולה של רוסיה והפנים אותן, בשעה שרוסיה עצמה לא טרחה לגוון יותר מדי את דרכי הפעולה שלה.

אף על פי כן, הדו"ח החדש של מטא, שפורסם לפני מספר ימים, מלמד כי השמועות על מותם של מבצעי ההשפעה הרוסיים היו מוקדמות מדי. על פי הדו"ח, החברה הסירה רשת ענפה של חשבונות מזויפים ברשתות החברתיות, שפעלו בשיטות שטרם נראו במהלך המלחמה.

בחודש מאי, החלה לפעול רשת ענפה של חשבונות פייסבוק ואינסטגרם, שכוונה לגולשים במדינות מרכזיות באירופה- גרמניה, צרפת, איטליה ובריטניה. הרשת שנחשפה הייתה רחבה בהיקפה: היא כללה לא רק 1,633 חשבונות פייסבוק, 703 דפים ו-29 חשבונות אינסטגרם, אלא נמצאו בה גם לא פחות מ-60 אתרים מזוייפים, שהתחזו לאתרי חדשות מובילים באירופה (כמו הגרדיאן). לא רק זאת, אלא שבחלק מהמקרים, שגרירויות רוסיה באירופה ובאסיה השתתפו אף הן בהפצת נרטיבים כוזבים.

הרשת שינתה את שיטות פעולותיה במהלך ארבעת החודשים שבהם פעלה:

פעילות הרשת החלה באמצע מאי בפרסום עצומה בגרמנית, שדרשה מממשלת גרמניה להפסיק את "הנדיבות הבלתי מתקבלת על הדעת", כלשונה, בקליטת פליטים אוקראיניים במדינה (בכלל, קליטת הפליטים האוקראיניים במדינות אירופה הוא אחד הנושאים המרכזיים שמערך התעמולה הרוסי יוצר סביבו נרטיבים כוזבים ומפלגים, על מנת לערער את תמיכת הציבור וממשלות אירופה באוקראינה). עצומה זו קודמה בערוץ טלגרם פרו-רוסי ובחשבונות פייסבוק שונים השייכים לרשת.

בד בבד, החל מתחילת המבצע, יוצרי הרשת הקימו רשת ענפה של מה שמכונה mini brands (מה שאפשר לתגרם בתור: "מותגים בקנה מידה קטן"). לבחירה באמצעי זה עשויה להיות משמעות רבה בתחום התודעה וההשפעה:

בתחום התקשורת מוכרים מושגים מקבילים, בעלי משמעות דומה: micro-influencers ואפילו nano influencers. מדובר בחשבונות בעלי קהלי עוקבים מצומצמים מאוד (כמה עשרות אלפים לכל היותר), שקוטנם הוא גם חוזקם, מאחר וידוענים מסוג זה מצליחים לקיים קשרים אותנטיים וקרובים יותר עם העוקבים אחריהם. כך, הודות לאותנטיות, המסרים שהם מפיצים מתקבלים כאמינים יותר (בהשוואה למסרים המגיעים ממקורות בעלי תפוצה רחבה יותר, שלא מגיעים לאותה רמת אינטימיות כמו המשפיענים בעלי התפוצה המצומצמת), גם אם הם אינם בהכרח כאלה.

במהלך המבצע הנוכחי, השפעתם של מותגים קטנים אלו התחזקה אף יותר, כשכל מותג כזה יצר מספר חשבונות ברשתות שונות, ששימשו הן כאמצעים לפרסום התכנים במספר פלטפורמות והן כאמצעי גיבוי, במקרה שחשבונות השייכים לפלטפורמה מסוימת ייחסמו.

בתחילת יוני נרשם שינוי בפעילות הרשת, כשהחל הקמתם של אותם 60 אתרי חדשות מזוייפים. חשוב לציין, כי האתרים לא הוקמו בבת אחת, אלא הדבר נעשה בשני שלבים: בשלב הראשון, שהתרחש בין תחילת יוני לאמצע יולי, הוקמו 15 אתרים בלבד, שפנו לקהלי יעד שונים באירופה (גרמניה, צרפת, לטביה ועוד). עם זאת, באמצע יולי התרחש שינוי דרמטי, כשהוקמו לא פחות מ-40 אתרים כוזבים שפעלו בשפה הגרמנית. בחלק מהמקרים, נעשה שימוש בדומיינים חדשים על מנת לחזק את פעילותם של אתרים שכבר הוקמו ביוני (למשל, לאתר בילד נוצרו שני דומיינים כוזבים- אחד ב-5 ביוני והאחר ב-25 ביולי).

הגרף הבא (מתוך הדו"ח) ממחיש יפה את השינוי הדרמטי:

האתרים עסקו במלחמה באוקראינה מזוויות מגוונות: בעוד שבחלק מהמקרים, התפרסמו כתבות המתייחסות אליה באופן ישיר (למשל, נסיונות להכחיש את הטענה כי בוצע טבח בבוצ'ה), אחרים עסקו בכך באופן עקיף (באחד האתרים הגרמניים, לדוגמה, התפרסמה כתבה שעסקה במשברי האנרגיה והדגנים במדינה. בסוף הכתבה, נטען כי לטובתה של גרמניה, יש להסיר את הסנקציות על רוסיה).

אגב, אתם מוזמנים להתרשם בעצמכם מרמת הזיוף. שימו לב להבדלים בין אתר האינטרנט האמיתי של הגרדיאן (בתמונה העליונה) לעומת הזיוף (למטה):

לאחר פרסום הכתבות באתרים, הן הופצו ברשתות החברתיות השונות. כאן, ניכר הבדל גדול בין הקמת האתרים לפעילות החשבונות המזוייפים: על פי חוקרי מטא, בעוד שאתרי החדשות נבנו בקפידה רבה, פעילות ההפצה ברשתות שמה יותר דגש על כמות מאשר על איכות- החשבונות המזויפים לא נבנו בתחכום רב, אלא נוצרו באופן גס ונעשה בהן שימוש בתמונות פרופיל שנוצרו באמצעות שימוש בבינה מלאכותית. כמו כן, מפעילי החשבונות פרסמו את הכתבות המזוייפות באופן רחב יחסית, מתוך תקווה כי משהו מכך יישאר לא מזוהה על ידי מטא לאורך זמן ובכך יצליח להגיע לקהלי היעד המתוכננים. כתוצאה מכל אלו, במקרים רבים פעולות אלו נחלו כשלון, כשמערכות המעקב האוטומטיות של פייסבוק איתרו והסירו את רוב החשבונות שהפיצו את אותם תכנים.

אחת מהשיטות אותם נקטו הפרופילים המזוייפים בהפצת הכתבות הייתה פרסום הלינקים המובילים אליהם בתגובות של דפים אותנטיים בפייסבוק במדינות היעד של הרשת. בדרך כלל, כל חשבון פרסם עד 12 תגובות מסוג זה.

לצד אותם חשבונות, פרסום הפוסטים והכתבות נעשה גם באמצעות שימוש במודעות בתשלום, כשמפעילי הרשת שילמו 105,000 דולרים על מודעות בפייסבוק ובאינסטגרם (רק לשם השוואה, בספטמבר 2017 טענה פייסבוק כי רוסיה שילמה יותר מ-100,000 דולר על פרסום ממומן לקראת בחירות 2016, שקידמו תכנים שנויים במחלוקת).

מה מייחד את הפעילות הרוסית שהושבתה?

במבט כולל על המבצע כולו, חוקרי מטא מציינים שלושה מאפיינים, ההופכים את המבצע שסוכל למיוחד:

• במסגרת פעילות הרשת נעשה שימוש באמצעים בעלי רמת תחכום גבוהה יחסית (אתרי האינטרנט). זאת, בניגוד, למשל, לסרטון הדיפ פייק מחודש מרץ, שהציג את נשיא אוקראינה קורא לאזרחיו להיכנע ושהופרך במהירות בשל איכותו הנמוכה.
• זהו המבצע הרחב ביותר שאותר על ידי חוקרי מטא.
• העובדה כי הוקמו אתרי חדשות במספר שפות מלמדת על ההשקעה הלשונית הגדולה שנעשתה על ידי הרוסים (אחת מנקודות התורפה המרכזיות של כל מבצע השפעה זר הוא תרגום התכנים משפה לשפה. שימוש בשפה עילגת או לא תקינה בפרסומים הפונים למדינת היעד עלול לחשוף בקלות מבצעים כאלו).

לאלו, אוסיף עוד שתי מסקנות משלי, שמוסיפות לייחודיות של המבצע:

• אף על פי שחשבונות הפייסבוק והאינסטגרם נבנו בצורה מרושלת, המבצע נמשך במשך ארבעה חודשים, לפני שהושבתה סופית. זוהי תקופת זמן לא מבוטלת.
• השינוי בשפות בהן התמקדו מקימי אתרי החדשות במהלך התקופה (מפיזור שווה יחסית אל התמקדות באתרים בגרמנית) הוא שינוי שטרם נתקלתי בו בעבר, במבצע השפעה כלשהו. אפשר לפרש את השינוי הזה לפי כמה פרשנויות: מחד, ניתן אולי ללמוד מכאן על יכולת מסוימת של הרוסים לקרוא את דעת הקהל במדינות מרכזיות באירופה (או התיימרות מצידם לעשות כן) ובהתאם לכך לכוון את משאביהם. מאידך, ההתמקדות בדעת הקהל בגרמניה היא מובנת, לאור היותה אחת המדינות המובילות באיחוד האירופי.

לקריאת הדו"ח המלא, לחצו כאן.