פתיחת מבצע "עם כלביא" לפני מעט יותר משבוע סימלה מעבר לשלב חדש וחסר תקדים בעימות בין ישראל לאיראן בפרט ובמלחמת חרבות ברזל בפרט, הכולל הפצצות נרחבות של מטרות צבאיות וגרעיניות מצד ישראל ושיגורי טילים נרחבים אל האוכלוסייה ומתקנים אסטרטגיים בישראל מצד איראן.
אולם, כפי שאנחנו יודעים, המלחמות של היום אינן מתנהלות ומוכרעות רק בשדה הצבאי, מאחר וגם להיבט התודעתי ישנה חשיבות גדולה. בהתאם, מבצעי השפעה ופעולות לוחמה פסיכולוגיות משתנות בהתאם להתפתחויות הצבאיות, משקפות אותן ואף מסייעות להשגת מטרותיהן.
לפני יומיים, בעיצומו של המבצע, פרסם מכון המחקר ה-FDD האמריקאי (Foundation for Defense of Democracies) ממצאים אודות מבצע השפעה שהוציאה איראן לפועל נגד אזרחי ישראל. יש לציין, כי זוהי לא הפעם הראשונה שאיראן מבצעת פעולות כאלו- כולל במהלך מלחמת חרבות ברזל- מתוך ניסיון לערער את החברה הישראלית, להעמיק בתוכה את הפילוגים החברתיים והפוליטיים ולחזק תחושות של חוסר אונים, כעס ופחד.
בהתאם, יצאתי לבדוק באילו היבטים לוחמת המידע האיראנית שגילה ה-FDD זהה למה שכבר ידוע שהיא מעוללת לציבור הישראלי מאז ה-7 באוקטובר. לשם כך, התבססתי על מאמר מצוין שפרסמו ניצן יסעור ודני סיטרינוביץ' באוגוסט 2024, באמצעות המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), המתמקד בפעילות התודעה האיראנית בקרב הציבור הישראלי בזמן המלחמה.
בין אוקטובר 2023 ליוני 2025
ראשית, רקע קצר:
המאמר של יסעור וסיטרינוביץ' מתאר פעילות משולבת של מספר קבוצות- חלקן כאלו שהוקמו עוד לפני המלחמה וחלקן כאלו שהוקמו אחרי ה-7 באוקטובר- מתוך כוונה להביא להחלשת החברה הישראלית באמצעות הפצת מסרים מסיתים ומפלגים. בתור דוגמה ניתן למנות את קבוצת "דמעות מלחמה", במסגרתה פעלה רשת להפצת תכנים מעוררי צער ודמורליזציה סביב נושא החטופים, תוך שימוש בתמונות מעוצבות ובמסרים רגשיים.
מנגד, ה-FDD מציג מבצע השפעה אחד שהתארגן (במועד בלתי ידוע) סביב ערוץ טלגרם בשם CAR ONLINE, המונה למעלה מ-400,000 עוקבים ופעיל חשבונות נוספים בטלגרם וגם ב-X. הערוץ, בין היתר, מדריך את העוקבים כיצד לפתוח ברשות החברתיות חשבונות המתחזים לאזרחים ישראליים וכיצד להפיץ דרכם מסרים יעילים נגד הציבור הישראלי.
במבט מעמיק יותר אודות שני סוגי הפעילות, ניתן למצוא נקודות דמיון מהותיות, אך גם הבדלים משמעותיים בנוגע להיקף הפעילות, מורכבותה, עומק ההשפעה ומידת המעורבות הפיזית במרחב הישראלי.
ראשית, בשני המקרים ניכר השימוש בכלים מבוססי בינה מלאכותית. ה-FDD ציין כי החשבונות שפעלו בהנחיית ערוץ הטלגרם עשו שימוש ב-ChatGPT כדי לתרגם מסרים לפרופילים פיקטיביים ברשת X. גם במאמר הישראלי מופיע שימוש דומה, אך שם הא הוקדש בעיקר לעיצוב כרזות פרובוקטיביות והפצת סרטוני דיפ-פייק. סרטון אחד כזה, למשל, הציג חמישה רבנים בכירים, המאשימים, כביכול, את נתניהו בפרוץ מלחמת חרבות ברזל.
שנית, הן המקור הישראלי והן המקור האמריקאי מצביעים על כך שהשחקנים האיראניים מפעילים חשבונות מזויפים המתחזים לאזרחים ישראלים. בשני המקרים, השימוש בחשבונות אלו מקל על הפצת המסרים הכוזבים, שכן ההיצמדות לדמויות ישראליות עלולה לחזק את הרושם כי מדובר במסרים לגיטימיים, המגיעים מצד אזרחים בשר ודם.
נקודת דמיון נוספת היא תוכן המסרים המופצים על ידי החשבונות – אלו מסרים שנועדו להחליש את רוח הלחימה ולזרוע יאוש. ה-FDD מציין, לדוגמה, כי מדובר במסרים כגון: "ילדיי פשוט מפחדים" ו"אני עייף". במקרה הישראלי, ניתן לציין את הרשת "חסרות אונים", שהתמקד בהפצת מסרים המדגישים את קשיהן, כביכול, של נשים ישראליות, לרבות חיילות וחטופות.
מאפיין מרכזי המופיע בשני המקורות הוא התארגנות סביב "מותג" פיקטיבי מרכזי. ב-FDD מדובר במותג CAR ONLINE, המנהל ערוצים מתואמים בטלגרם וברשת X ומפעיל תשתית פרסום ופעולה אחידה. במקביל, גם המאמר הישראלי מצביע על עקרון דומה: כאן, הדבר ניכר לא רק בפעילות מתואמת, אלא גם בנראות אחידה, הכוללת שימוש בלוגואים וביצירת קו עיצובי ברור, המעיד על קיומה של רשת ענפה. במרחב בו לנראות יש משמעות רבה, ההקפדה על כך עשויה להעניק לרשת תדמית מקצועית ורמת אמינות גבוהה, המגדילה את הסיכוי של הציבור הישראלי להאמין למסרי הרשת.
לצד נקודות הדמיון הללו, קיימים גם הבדלים מובהקים בין הפעילות שהתגלתה לפני יומיים לבין זו שתועדה בשלבים מוקדמים יותר במלחמה.
ראשית, ההבדל המהותי ביותר בעיניי הוא, בעוד שה-FDD מתאר מבצע שמתבצע כולו בזירה הדיגיטלית (בעיקר X וטלגרם), יסעור סיטרינוביץ' מציגים מבצע השפעה שלא נשאר רק בגבולות הרשתות החברתיות, אלא גם גולשת למרחב הפיזי. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא שליחת זר הניחומים למשפחתה של החטופה לירי אלבג באפריל 2024, עם המסר: "יהיה זכרה ברוך…. כולנו יודעים שהמדינה היא החשובה ביותר". באותה תקופה, שטרם היה ברור מצבה (היא שוחררה לבסוף מהשבי בינואר 2025), מסר מהסוג הזה שיחק ברגשות המשפחה באופן הציני ביותר ונועד לעורר את תחושות הדאגה ואי הוודאות. פעולה נוספת שבוצעה במרחב הפיזי היא גיוס אזרחים ישראליים לתליית שלטים בעלי אופי פוליטי נגד ממשלת ישראל.
הבדל חשוב נוסף בין שני המבצעים הוא המיקוד בקהלים: בעוד שהמבצע המתואר ב-FDD פנה לכלל הישראלים ואין עדות לכך שמסרים שונים כוונו לקבוצות שונות באוכלוסייה הישראלית, המאמר הישראלי מדגיש כי במהלך המלחמה פעלו מספר קבוצות, הפונות לקבוצות שונות עם מסרים שונים: קבוצת "אגרוף" הימנית קיצונית מחד, שניסתה לקדם מתיחות בין יהודים לערבים וקבוצת BringHomeNow, שהתמקדה בקידום מסרים ופעולות ביחס להשבת החטופים (והיא גם זו ששלחה את הזר למשפחת אלבג).
הבדל נוסף נוגע למגוון הפלטפורמות בהן נעשה שימוש. בעוד שבפרסום של ה-FDD מצוין כי נעשה שימוש ב-X, טלגרם ואינסטגרם, הרי שמבצעי ההשפעה שפעלו בישראל לפני כן תועדו גם בפייסבוק, בטיקטוק, בוואטסאפ וביוטיוב ואף כללה שימוש בכלים פתוחים דוגמת Google Forms, לשם איסוף פרטיהם של אזרחים ישראלים המעוניינים לפעול למען הרשתות (בתום לב ומבלי לדעת מי באמת עומד מאחוריהן).
מה ניתן ללמוד?
על פניו, נראה כי הפעילות החדשה שתיעד ה-FDD נראית פחות מאיימת, שכן היא מצומצמת בהיקפה ועושה שימוש בפחות רשתות חברתיות, בהשוואה למה שנקלט עד כה בישראל. יחד עם זאת, במבצעי השפעה, הקוטן הוא לעיתים יתרון: הרבה יותר קל לרשתות החברתיות לאתר ולהשבית פעילות ענפה, הכוללת שימוש בנכסים דיגיטליים רבים ושמשאירה עדויות רבות, בהשוואה לפעילות מצומצמת ומפולחת יותר, שסיכוייה להיתפס נמוכים יותר ולהשפיע על חלקים מהציבור הישראלי גדול יותר.
בנוסף, יש לציין גם את השימוש בבינה מלאכותית: לעניות דעתי, השימוש ב-ChatGPT לניסוח מסרים- דבר שכבר קיים במבצעי השפעה אחרים בעולם- הוא יעיל יותר מהשימוש בטכנולוגיה המתקדמת לשם יצירת חומרים חזותיים. זאת, משום ששימוש בבינה מלאכותית לניסוח מסרים טומן בחובו את האפשרות לעשות שימוש באפשרויות ניתוח הרגשות (Sentiment Analysis) וניתוח העמדות (Stance ditection): מדובר בפונקציות מתקדמות, המאפשרות לחשוף את רגשותיו ועמדותיו העמוקים והבסיסיים ביותר של אדם מסוים על סמך הטקסט, גם אם לא ביטא אותם בפועל. ככל שהפחדים העמוקים ביותר חשופים יותר לעיני הגורם המשפיע, כך גדל בפניו מנעד המניפולציות הרגשיות שהוא עלול להפעיל על קהל היעד שלו.
יותר מהכל, הדבר מבטא בעיניי את הצורך של קהילת המומחים הישראלית, העוסקת בניטור, ניתוח בתגובה למבצעי השפעה, לקיים תשתית שתאפשר למידה רוחבית ומתמשכת, על סמך איסוף רציף של מידע חדש ממקורו מגוונים, על מנת ללמוד את מאפייניה המשתנים במהירות של לוחמת המידע המתרחשת במימד הוירטואלי. דוגמה לטובה לכך ניתן למצוא בארה"ב, שם הושקה בשנת 2020 יוזמת ה-Election Integrity Partnership. היוזמה הושקה במהלך הבחירות לנשיאות שהתקיימו במדינה באותה השנה והיא כללה חוקרים, נציגי ממשל, ארגוני חברה אזרחית ורשתות חברתיות, שהתאגדו לפעולה משותפת על מנת לתת מענה לניסיונות להשפיע על טוהר הבחירות בדרכים שונות, למשל הפצת מידע כוזב לשם דיכוי שיעור ההצבעה בקהילות מסוימות.
מן הראוי שגם בישראל, העומדת בפני איום מוחשי ולא מבוטל במרחב המידע בזמן מלחמה, תקום קואליציה כזו, מה שעשוי לחזק את חוסן העורף בתקופה המאתגרת בה אנו נמצאים.
