לפני מספר ימים ציינו שנה למלחמת חרבות ברזל ושוחחנו עליה מהיבטים שונים, למשל המחיר הנפשי של ניצולים ממעשי טבח והמשמעויות אסטרטגיות של המלחמה. עם זאת, ישנו היבט חשוב שלא נדון באותם אירועים – היבט התודעה. בשנה האחרונה, לצד המתקפות הפיזיות שספגה מדינת ישראל, היא גם חוותה מתקפות פסיכולוגיות באמצעות השפעה עוינת ודיסאינפורמציה. מתקפות אלו נועדו לערער את חוסנם הנפשי של האזרחים ולהשפיע עליהם באופן פסיכולוגי, בדיוק כפי שהפיגועים נועדו לפגוע בהם פיזית.
למרות שנסיונות ההשפעה הגיעו ממקורות שונים ופורסמו בדרכים מגוונות, מטרתם המשותפת הייתה אחת: לפגוע בכושר העמידה של מדינת ישראל ואזרחיה במהלך המלחמה. ניסיונות אלו נועדו לסייע לחמאס ולתומכיו להשיג ניצחון דרך ערעור החוסן הנפשי של הציבור הישראלי. מאמר זה מסכם שלושה ניסיונות מרכזיים של הפצת מידע כוזב ממקורות זרים ברשתות החברתיות בישראל, במטרה להשפיע על דעת הקהל ולהגביר את הלחץ על הציבור והמדינה בזמן המלחמה.
רוסיה
קמפיין הדופלגנגר הוא מבצע השפעה רחב היקף, נועד להפיץ דיסאינפורמציה באמצעות אתרים מזויפים המתחזים לאתרי חדשות לגיטימיים וחשבונות פיקטיביים ברשתות חברתיות. הקמפיין פועל מאז תחילת המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה בפברואר 2022, ומתמקד ביצירת מחלוקות פנימיות במדינות המערב והחלשת התמיכה הבינלאומית באוקראינה. המטרות המרכזיות הן לערער את האמון בממשלות המערב, להציג את הסיוע לאוקראינה כגורם לנזקים כלכליים וחברתיים, ולהגביר את המתיחות הפוליטית בתוך מדינות אלו.
בישראל, בזמן מלחמת חרבות ברזל, הקמפיין פעל כדי לערער את האמון של הציבור הישראלי בצבא ובממשלה ולפגוע בשיתוף הפעולה האסטרטגי בין ישראל לארה"ב. בין הכלים ששימשו לכך היו אתרי חדשות עבריים מזויפים וחשבונות פיקטיביים ברשתות חברתיות, בעיקר בטלגרם. בקמפיין הופצו מסרים כוזבים המציגים את מעורבות ארה"ב במלחמה ככושלת וככזו שמסכנת את ישראל, כשרוסיה, מנגד, יכולה לשמש לישראל בעלת ברית אסטרטגית.
המסרים שהופצו במסגרת הקמפיין הציגו את הקשר בין ישראל לארה"ב באור שלילי, והעמיקו את הפערים הפוליטיים והחברתיים בתוך ישראל. המידע הכוזב שהופץ בקמפיינים הללו נשען על כלי טכנולוגיה מתקדמים כמו זיופי וידאו ובינה מלאכותית, מה שהפך את הפעילות הזו ליותר מתוחכמת וממושכת. הדופלגנגר התבסס על הפצה מהירה של תכנים זדוניים במספר רב של פלטפורמות, והדגיש את ההשפעה השלילית כביכול של התמיכה במערב על ביטחונה ומעמדה של ישראל.
האתרים הכוזבים הוקמו על ידי על חברות ה־IT הרוסיות Agency design Social ו־Technologies National Structura וככל הנראה גם קבוצת ההאקרים APT28, שהייתה מעורבת גם בפריצה למפלגה הדמוקרטית בארה"ב, נטלה חלק טכני בביצועו. קבוצות אלה רתמו טכנולוגיות מתקדמות להפצת דיסאינפורמציה באופן מתואם ומתוחכם, עם מיקוד ברור בהשפעה על דעת הקהל בתוך ישראל ובמדינות המערב.
איראן
בין אוקטובר 2023 למאי 2024, במהלך מלחמת חרבות ברזל, איראן הובילה מבצעי השפעה שנועדו לערער את החברה הישראלית ולחזק את עמדותיה במזרח התיכון. איראן ניצלה את הרשתות החברתיות לפיזור דיסאינפורמציה ולעידוד חוסר יציבות פוליטית, תוך טשטוש מעורבותה הישירה.
אחת הדוגמאות הבולטות למבצעי השפעה אלה הייתה הקמת קבוצות מזויפות בטלגרם שהתחזו לקבוצות המזוהות עם הימין הקיצוני בישראל. קבוצות אלו הפיצו ידיעות כוזבות על מחבלים פלסטינים שמסתתרים בבתי חולים ישראליים. דוגמה לכך הייתה פרסום שקרי על מחבל המאושפז בבית חולים שיבא, שהוביל לקבוצות של פעילים קיצוניים, כולל חברי "לה פמיליה," שניסו לפרוץ למחלקות כדי "ללכוד" אותו. ההתארגנות האלימה עוררה מהומה ונעצרו מספר משתתפים. המבצע הוביל להסלמה פיזית והגביר את המתח בין חלקי האוכלוסייה בישראל.
איראן השתמשה גם בנרטיבים של חוסר אמון כלפי הממשלה, כשהיא מנצלת את סוגיית החטופים כדי ליצור תחושת תסכול ודמורליזציה בקרב הציבור. תכנים אלו, שיוצרו בחלקם באמצעות טכנולוגיות בינה מלאכותית וזיופי וידאו, הוצגו כחדשות אמיתיות, מה שהגביר את האמינות שלהם והשפיע על השיח הציבורי. המטרה הייתה לעודד הפסקת אש מהירה ולפגוע בלכידות הפנימית הישראלית, ובכך לתמוך במטרות האסטרטגיות של איראן וחמאס.
האחים המוסלמים
קמפיין "איסנאד" הינו קמפיין השפעה אסלאמיסטי שמנוהל על ידי רשת מוסלמית-ערבית התומכת בחמאס, המנוהלת על ידי גורמים המצויים בטורקיה. הרשת פועלת דרך פלטפורמות חברתיות כמו X (טוויטר לשעבר), פייסבוק ואינסטגרם, ומטרתה לקדם את הנרטיבים של חמאס ולהשפיע על דעת הקהל הישראלית, על ידי שימוש בחשבונות מזויפים המתחזים לאזרחים ישראלים.
המסרים שמציפה הרשת מיועדים לערער את החוסן החברתי בישראל ולהעמיק את הפילוג הפוליטי והחברתי בה. בחלק מהמקרים, למשל הרשת השתמשה במסרי משפחות חטופים מהצד הישראלי כדי לעורר ביקורת על המלחמה ולהעצים את הביקורת הציבורית- מתוך ידיעה כי סוגיית החטופים היא הרגישה ביותר עבור הציבור הישראלי. היא גם ניסתה לעודד מחאה נגד אלימות שוטרים בהפגנות ולהשתמש בקמפיינים אלו לקידום מטרותיה.
בד בבד, פעילי הרשת משתמשים בבינה מלאכותית כדי להתגבר על מגבלות השפה ולהפיץ תעמולה נגד אזרחי ישראל. הם מעתיקים תגובות מחשבונות ישראליים ומפעילים כלים מתקדמים כמו צ'אט GPT כדי ליצור שמות ותכנים בעברית שנראים אותנטיים, במטרה להקטין חשד. בנוסף, מופעלים כלים ייחודיים כמו "מתרגם מאימוג'י לעברית", המאפשרים ליצור משפטים מדויקים בעברית מתוך סמלים רגשיים. כך, הרשת מצליחה להקשות על זיהוי פעילותה ומפיצה מסרים מתוחכמים בפלטפורמות חברתיות, תוך ניצול כלים טכנולוגיים שפותחו למטרות כלליות.
מה הלאה?
המלחמה לא צפויה להסתיים בקרוב, וכך גם ניסיונות ההשפעה העוינת. לכן, יש צורך להציג שני צעדים שניתן ליישם בטווח הקצר והארוך כדי לשפר את כושר העמידה של אזרחי ישראל מול ניסיונות ההשפעה הזרים.
ראשית, יש להשקיע באוריינות דיגיטלית. אומנם מערך הסייבר הלאומי השיק בתחילת המלחמה קמפיין נגד הפצת פייק ניוז, אך נדרשת הכשרה מעמיקה יותר לתלמידי בתי הספר, שכן רק אחוז אחד מהתלמידים בארץ עובר תוכניות הכשרה בנושא זה. במיוחד יש להתמקד בזיהוי תכנים מזויפים מבוססי בינה מלאכותית, שהוכחו כתכנים שבני אדם מתקשים להבחין בהם.
שנית, יש לשקול שיתופי פעולה עם גופים נוספים ברחבי העולם שמתמודדים עם הפצת מידע כוזב. המלצה זו רלוונטית במיוחד בהתמודדות עם האיום הרוסי, שכן שיטות הפעולה שלה נצפו גם במדינות אחרות כמו צרפת, גרמניה וארצות הברית. שיתופי פעולה עם גופים ישראליים כגון פייק רפורטר, לצד שותפים ממדינות המערב, יכולים להוביל לחילופי מידע אודות שיטות פעולה מוצלחות. בהקשר הזה, יש לשקול העמקה של שיתוף פעולה בין ישראל לחברות טכנולוגיה כגון מיקרוסופט ו-OpenAI, שחשפו מבצעי השפעה זרים במסגרת הבחירות לנשיאות ארצות הברית, שיתקיימו בנובמבר הקרוב. בניסיונות ההשפעה הללו ישנו שימוש לא מבוטל בבינה מלאכותית לצרכי השפעה ויתכן שהניסיון שנלמד שם בהתמודדות עם השפעה מהסוג הזה יוכל לסייע גם לישראל.
