לאורך חודשי המלחמה, מלומדים שונים ברחבי העולם (ובניהם גם אני, הקטן), התייחסו להיעדרה הבולט (יחסית) של לוחמת המידע במסגרת המלחמה באוקראינה. זאת, בניגוד לפעילותה הענפה של רוסיה בתחום בשנים האחרונות (רק בחודש שעבר נחשף, כי מאז שנת 2014, רוסיה השקיעה 300 מיליון דולר במעורבות בענייניהן הפוליטיים של שני תריסרי מדינות ברחבי העולם).
צריך לומר, כי יש צדק בטענה, כי הפעילות הרוסית במרחב הקיברנטי אכן פחות יעילה בהשוואה לעבר. הסיבה המרכזית לכך היא, שבמהלך העשור האחרון, המערב התבונן היטב בשיטות הפעולה של רוסיה והפנים אותן, בשעה שרוסיה עצמה לא טרחה לגוון יותר מדי את דרכי הפעולה שלה.
אף על פי כן, הדו"ח החדש של מטא, שפורסם לפני מספר ימים, מלמד כי השמועות על מותם של מבצעי ההשפעה הרוסיים היו מוקדמות מדי. על פי הדו"ח, החברה הסירה רשת ענפה של חשבונות מזויפים ברשתות החברתיות, שפעלו בשיטות שטרם נראו במהלך המלחמה.
בחודש מאי, החלה לפעול רשת ענפה של חשבונות פייסבוק ואינסטגרם, שכוונה לגולשים במדינות מרכזיות באירופה- גרמניה, צרפת, איטליה ובריטניה. הרשת שנחשפה הייתה רחבה בהיקפה: היא כללה לא רק 1,633 חשבונות פייסבוק, 703 דפים ו-29 חשבונות אינסטגרם, אלא נמצאו בה גם לא פחות מ-60 אתרים מזוייפים, שהתחזו לאתרי חדשות מובילים באירופה (כמו הגרדיאן). לא רק זאת, אלא שבחלק מהמקרים, שגרירויות רוסיה באירופה ובאסיה השתתפו אף הן בהפצת נרטיבים כוזבים.
הרשת שינתה את שיטות פעולותיה במהלך ארבעת החודשים שבהם פעלה:
פעילות הרשת החלה באמצע מאי בפרסום עצומה בגרמנית, שדרשה מממשלת גרמניה להפסיק את "הנדיבות הבלתי מתקבלת על הדעת", כלשונה, בקליטת פליטים אוקראיניים במדינה (בכלל, קליטת הפליטים האוקראיניים במדינות אירופה הוא אחד הנושאים המרכזיים שמערך התעמולה הרוסי יוצר סביבו נרטיבים כוזבים ומפלגים, על מנת לערער את תמיכת הציבור וממשלות אירופה באוקראינה). עצומה זו קודמה בערוץ טלגרם פרו-רוסי ובחשבונות פייסבוק שונים השייכים לרשת.
בד בבד, החל מתחילת המבצע, יוצרי הרשת הקימו רשת ענפה של מה שמכונה mini brands (מה שאפשר לתגרם בתור: "מותגים בקנה מידה קטן"). לבחירה באמצעי זה עשויה להיות משמעות רבה בתחום התודעה וההשפעה:
בתחום התקשורת מוכרים מושגים מקבילים, בעלי משמעות דומה: micro-influencers ואפילו nano influencers. מדובר בחשבונות בעלי קהלי עוקבים מצומצמים מאוד (כמה עשרות אלפים לכל היותר), שקוטנם הוא גם חוזקם, מאחר וידוענים מסוג זה מצליחים לקיים קשרים אותנטיים וקרובים יותר עם העוקבים אחריהם. כך, הודות לאותנטיות, המסרים שהם מפיצים מתקבלים כאמינים יותר (בהשוואה למסרים המגיעים ממקורות בעלי תפוצה רחבה יותר, שלא מגיעים לאותה רמת אינטימיות כמו המשפיענים בעלי התפוצה המצומצמת), גם אם הם אינם בהכרח כאלה.
במהלך המבצע הנוכחי, השפעתם של מותגים קטנים אלו התחזקה אף יותר, כשכל מותג כזה יצר מספר חשבונות ברשתות שונות, ששימשו הן כאמצעים לפרסום התכנים במספר פלטפורמות והן כאמצעי גיבוי, במקרה שחשבונות השייכים לפלטפורמה מסוימת ייחסמו.
בתחילת יוני נרשם שינוי בפעילות הרשת, כשהחל הקמתם של אותם 60 אתרי חדשות מזוייפים. חשוב לציין, כי האתרים לא הוקמו בבת אחת, אלא הדבר נעשה בשני שלבים: בשלב הראשון, שהתרחש בין תחילת יוני לאמצע יולי, הוקמו 15 אתרים בלבד, שפנו לקהלי יעד שונים באירופה (גרמניה, צרפת, לטביה ועוד). עם זאת, באמצע יולי התרחש שינוי דרמטי, כשהוקמו לא פחות מ-40 אתרים כוזבים שפעלו בשפה הגרמנית. בחלק מהמקרים, נעשה שימוש בדומיינים חדשים על מנת לחזק את פעילותם של אתרים שכבר הוקמו ביוני (למשל, לאתר בילד נוצרו שני דומיינים כוזבים- אחד ב-5 ביוני והאחר ב-25 ביולי).
הגרף הבא (מתוך הדו"ח) ממחיש יפה את השינוי הדרמטי:
האתרים עסקו במלחמה באוקראינה מזוויות מגוונות: בעוד שבחלק מהמקרים, התפרסמו כתבות המתייחסות אליה באופן ישיר (למשל, נסיונות להכחיש את הטענה כי בוצע טבח בבוצ'ה), אחרים עסקו בכך באופן עקיף (באחד האתרים הגרמניים, לדוגמה, התפרסמה כתבה שעסקה במשברי האנרגיה והדגנים במדינה. בסוף הכתבה, נטען כי לטובתה של גרמניה, יש להסיר את הסנקציות על רוסיה).
אגב, אתם מוזמנים להתרשם בעצמכם מרמת הזיוף. שימו לב להבדלים בין אתר האינטרנט האמיתי של הגרדיאן (בתמונה העליונה) לעומת הזיוף (למטה):
לאחר פרסום הכתבות באתרים, הן הופצו ברשתות החברתיות השונות. כאן, ניכר הבדל גדול בין הקמת האתרים לפעילות החשבונות המזוייפים: על פי חוקרי מטא, בעוד שאתרי החדשות נבנו בקפידה רבה, פעילות ההפצה ברשתות שמה יותר דגש על כמות מאשר על איכות- החשבונות המזויפים לא נבנו בתחכום רב, אלא נוצרו באופן גס ונעשה בהן שימוש בתמונות פרופיל שנוצרו באמצעות שימוש בבינה מלאכותית. כמו כן, מפעילי החשבונות פרסמו את הכתבות המזוייפות באופן רחב יחסית, מתוך תקווה כי משהו מכך יישאר לא מזוהה על ידי מטא לאורך זמן ובכך יצליח להגיע לקהלי היעד המתוכננים. כתוצאה מכל אלו, במקרים רבים פעולות אלו נחלו כשלון, כשמערכות המעקב האוטומטיות של פייסבוק איתרו והסירו את רוב החשבונות שהפיצו את אותם תכנים.
אחת מהשיטות אותם נקטו הפרופילים המזוייפים בהפצת הכתבות הייתה פרסום הלינקים המובילים אליהם בתגובות של דפים אותנטיים בפייסבוק במדינות היעד של הרשת. בדרך כלל, כל חשבון פרסם עד 12 תגובות מסוג זה.
לצד אותם חשבונות, פרסום הפוסטים והכתבות נעשה גם באמצעות שימוש במודעות בתשלום, כשמפעילי הרשת שילמו 105,000 דולרים על מודעות בפייסבוק ובאינסטגרם (רק לשם השוואה, בספטמבר 2017 טענה פייסבוק כי רוסיה שילמה יותר מ-100,000 דולר על פרסום ממומן לקראת בחירות 2016, שקידמו תכנים שנויים במחלוקת).
מה מייחד את הפעילות הרוסית שהושבתה?
במבט כולל על המבצע כולו, חוקרי מטא מציינים שלושה מאפיינים, ההופכים את המבצע שסוכל למיוחד:
- במסגרת פעילות הרשת נעשה שימוש באמצעים בעלי רמת תחכום גבוהה יחסית (אתרי האינטרנט). זאת, בניגוד, למשל, לסרטון הדיפ פייק מחודש מרץ, שהציג את נשיא אוקראינה קורא לאזרחיו להיכנע ושהופרך במהירות בשל איכותו הנמוכה.
- זהו המבצע הרחב ביותר שאותר על ידי חוקרי מטא.
- העובדה כי הוקמו אתרי חדשות במספר שפות מלמדת על ההשקעה הלשונית הגדולה שנעשתה על ידי הרוסים (אחת מנקודות התורפה המרכזיות של כל מבצע השפעה זר הוא תרגום התכנים משפה לשפה. שימוש בשפה עילגת או לא תקינה בפרסומים הפונים למדינת היעד עלול לחשוף בקלות מבצעים כאלו).
לאלו, אוסיף עוד שתי מסקנות משלי, שמוסיפות לייחודיות של המבצע:
- אף על פי שחשבונות הפייסבוק והאינסטגרם נבנו בצורה מרושלת, המבצע נמשך במשך ארבעה חודשים, לפני שהושבתה סופית. זוהי תקופת זמן לא מבוטלת.
- השינוי בשפות בהן התמקדו מקימי אתרי החדשות במהלך התקופה (מפיזור שווה יחסית אל התמקדות באתרים בגרמנית) הוא שינוי שטרם נתקלתי בו בעבר, במבצע השפעה כלשהו. אפשר לפרש את השינוי הזה לפי כמה פרשנויות: מחד, ניתן אולי ללמוד מכאן על יכולת מסוימת של הרוסים לקרוא את דעת הקהל במדינות מרכזיות באירופה (או התיימרות מצידם לעשות כן) ובהתאם לכך לכוון את משאביהם. מאידך, ההתמקדות בדעת הקהל בגרמניה היא מובנת, לאור היותה אחת המדינות המובילות באיחוד האירופי.
לקריאת הדו"ח המלא, לחצו כאן.
