בשנים האחרונות, המחקר העולמי בתחום ההתמודדות עם הפצת מידע כוזב (פייק ניוז) כולל התמקדות במספר תחומי משנה, כשאחד הבולטים שבהם הוא פיתוח פתרונות להפרכת פייק ניוז.
אחד הפתרונות שנעשה בהם שימוש רב הוא בדיקת עובדות. יש לומר, כי המחקרים הרבים בנושא הזה העלו מגוון דרכים ותובנות לגבי היכולת להפוך מיזמי בדיקת עובדות לאפקטיביים יותר: כך, למשל, במסגרת מחקר שפורסם בינואר 2021 על ידי ארבעה חוקרים מדרום קוריאה, נמצא כי מיזמי בדיקת עובדות מסוגלים להניע בוגרים צעירים לתקן באופן עצמאי אמונות שגויות שהם מחזיקים בהן. לא רק זאת, אלא שבמחקר אחר, משנת 2019, נמצא כי הוספת אזהרה לפוסטים שונים שמתפרסמים ברשתות החברתיות הפחיתה את רמת אמינותם בקרב גולשים וכתוצאה מכך גם את נכונותם לשתף אותם.
לצד זאת, מחקרים רבים הראו כי מיזמי בדיקת עובדות מכילים לא מעט בעיות, שלמעשה מצמצמות את יעילותם: כך, למשל, בארצות הברית נמצא כי מידע שהגיע ממיזמי בדיקת עובדות לגבי התבטאויות של פוליטיקאים מגיע רק לקהל מצומצם של גולשים, שמתעניינים באופן תדיר בפוליטיקה. כמו כן, נמצא כי הגם שלבדיקת עובדות ישנה השפעה על תיקון עיוותי תפיסה, השפעה זו הינה למעשה מוגבלת: בצרפת, למשל, נמצא כי הגם שבדיקת עובדות שיפרה את הידע של אזרחים לגבי נושאים פוליטיים, היא לא בהכרח הובילה לשינויי התנהגות בעקבותיהם (למשל, שינויים בעמדות ביחס לנושאים שנבדקו).
מעל הכל, הבעיה המרכזית של בדיקת עובדות היא שהיא נעשית באופן תגובתי- כלומר, לאחר שכבר התפרסמו הצהרה או פוסט מסוימים, שהכילו מידע שקרי ומוטה, שהגיע לעיניהם של גולשים רבים. במצב הזה, ברור כי בדיקת העובדות מאבדת מהאפקטיביות שלה.
קידום תוכניות לחיזוק אוריינות דיגיטלית מהווה פתרון נוסף להתמודדות עם הפצת פייק ניוז (בעיקר במערכות חינוך לאומיות) מהווה פתרון נוסף, בעל יתרונות לא מעטים. אולם, ישנם מקומות (כגון ארצות הברית) בהם תוכניות אלו דווקא נחלו כשלון חרוץ. בנוסף, תוכניות אלו מופעלות בדרך כלל במערכת החינוך ולכן מיועדות לילדים ולבני נוער ובכך אינן מדיעות לאוכלוסיות נוספות באוכלוסייה שזקוקות לכך (בייחוד קשישים, שבעבר נמצא כי הם מפיצים מידע כוזב בהיקפים גבוהים יותר מאנשים צעירים).
בדיוק בגלל הסיבות הללו מחקר חדש, שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג', בשיתוף החממה הטכנולוגית Jigsaw השייכת לגוגל, יכול להציע גישה מהפכנית במאבק בהפצת פייק ניוז.
סרטוני וידאו כאמצעי חיסון
המחקר, שפורסם בחודש שעבר בכתב העת המדעי Science Advances, כולל למעשה סדרה של לא פחות משבעה ניסויים, במהלכם נחשפו המשתתפים לסדרה של חמישה סרטוני וידאו קצרים (בני כדקה וחצי כל אחד), שמציגים שיטות שונות ליצירת והפצת דיסאינפורמציה באינטרנט (ליבוי רגשות, שימוש בטיעונים לא קוהרנטיים או כאלו שסותרים זה את זה, הצגת דיכוטומיות, פנייה נגד קבוצות מסוימות של אנשים, שימוש במתקפות אד-הומינם). הרעיון המרכזי של המחקר היה לבדוק עד כמה אותם סרטונים מסוגלים לעזור להם להפריך פייק ניוז עתידי שייתקלו בו בעתיד. במילים אחרות, במקום לחכות עד לפרסומה של הצהרה כוזבת, נקטו עורכי המחקר גישה יוזמת, שתעניק למשתתפים ידע חיוני בהפרכת פייק ניוז ולמעשה "תחסן" אותם בפניו.
במסגרת חמשת הניסויים הראשונים, קיבצו המשתתפים 6,400 משתתפים, שבכל ניסוי צפו בסרטון אחר מסדרת הסרטונים שהופקה. הניסוי השישי נערך שנה לאחר מכן ונועד לוודא את מהימנות התוצאות מחמשת הניסויים הקודמים. ככלל, במהלך הניסויים נמצא כי אלו שצפו בסרטונים של החוקרים היו מודעים יותר למניפולציות הקשורות לפייק ניוז ולכן היה להם קל יותר לזהות אותו.
אולם, החלק המשמעותי בניסוי התרחש בניסוי השביעי- כאן, החוקרים לא הסתפקו בבחינת הסרטונים בתנאי מעבדה בהשתתפות כמה אלפי בני אדם, אלא הם פרסמו שניים מהסרטונים ביו-טיוב לעיני כל. אל הסרטונים נחשפו כחמישה מיליון בני אדם, כש-967,000 צפו באחד הסרטונים לפחות 30 שניות. לאחר הצפייה בסרטונים, הוצגה ל-30% מהצופים כותרת שכללה שיטת מניפולציה כלשהי במידע (מהשתיים שהוצגו בסרטונים) והגולשים התבקשו לזהות מהו סוג המניפולציה שנעשה בה.
החוקרים מצאו, כי הצפייה בסרטונים עזרה לצופים לשפר בחמישה אחוזים את יכולתם לזהות מניפולציות במידע, בהשוואה לגולשים שנחשפו לשאלות אלו, אך לא צפו בסרטונים של החוקרים. לדברי ראש צוות המחקר והפיתוח ב-Jigsaw, בת' גולדברג (Beth Goldberg), הניסוי מראה כי ניתן "לחסן" את הציבור למידע כוזב במהירות, בקלות ותוך פעילות ברשתות החברתיות.
אין ספק, כי ממצאי המחקר עשויים להיות רלוונטיים מאוד עבור ארגוני חברה אזרחית שמעורבים בקידום אוריינות דיגיטלית ובהפרכת מידע כוזב, מאחר והפקת הסרטונים איננה דורשת משאבים כלכליים רבים ביצירתם ובהפצתם. בד בבד, יתרון נוסף של סרטונים אלו הוא, שאין צורך לחכות למועד מיוחד וידוע מראש (למשל, מערכת בחירות) על מנת להתחיל בהפצתם- ניתן לעשות זאת בכל עת ובכך להעלות את רמות המוכנות של הציבור בפני קמפיינים עתידיים של הפצת פייק ניוז, שאין לדעת מתי יתפרצו.
