אחד האמצעים המשמעותיים ביותר להפצה של פייק ניוז היא שימוש בבוטים. המונח "בוט" הוא כינוי לחשבון ברשתות החברתיות, המציג סממנים אנושיים (תמונה, שפה, פרטי ביוגרפיה), אך למעשה מדובר בחשבון שמופעל באופן אוטומטי לחלוטין על ידי המחשב, ללא מגע יד אדם. בשנים האחרונות, נעשה שימוש ברשתות בוטים- רשתות הכוללות מספר גדול של חשבונות מסוג זה- בעיקר על מנת להשפיע על מערכות בחירות ברחבי העולם. פרסומים על בוטים שהיו מעורבים במערכות בחירות התפרסמו, למשל, לקראת בחירות 2017 בגרמניה ובחירות 2018 באיטליה. לעיתים, פרסומים על שימוש בבוטים לצרכים פוליטיים מופיעים גם מחות למערכות בחירות- בנובמבר 2018, למשל, אתר "פרוייקט הבוטים הגדול" פרסם ממצאים על רשת בוטים מטורקיה, שהרבתה לפרסם פרסומים אוהדים על נתניהו.
השימוש בבוטים יכול להיות, בעיקרו, לקדם שני סוגים של מסרים: מסרים חיוביים, שנועדו לקדם מועמד מסויים באמצעות יצירת אשלייה של תמיכה סביבו; או מסרים שליליים, שנועדו לפגוע באישיות, קבוצה או מפלגה מסויימים (זהו, למשל, המקרה של רשת הבוטים הפרו-פלסטינית שנחשפה בסוף 2020, שהפיצה מסרים שליליים נגד ישראל). היתרון הגדול בשימוש בבוטים הוא היכולת שלהם להפיץ את מסריהם בהיקפים הרבה יותר גדולים, בהשוואה למשתמשים אנושיים: כבר בשנת 2017, למשל, פורסם מחקר על ידי נאט"ו, שמצא שבוטים מפיצים את מסריהם בהיקף של פי שלושה עד פי שמונה יותר בהשוואה למשתמשים אנושיים ברשת הטוויטר.
כמו כל אמצעי טכנולוגי, גם אופן השימוש בבוטים השתנה במרוצת הזמן. הדבר הזה נכון במיוחד, כאשר מדובר באמצעי המיועד להשיג השפעה פסיכולוגית על בני אדם: השימוש בבוטים הולך ומשתכלל כך, שכל בוט יוכל להיתפס כחשבון אמיתי ואנושי יותר (ובכך להתחמק מהפיקוח של הרשתות החברתיות בנושא) ולהשיג השפעה רבה יותר על תפיסותיו של הציבור.
בשל מרכזיות השימוש בבוטים בזירת האינטרנט בשנים הקרובות, חשוב להכיר את השינויים שחלו באופני השימוש בו בשנים האחרונות ואת השינויים הצפויים בו בעתיד, בהשפעת ההתפתחויות הטכנולוגיות.
שינויים בדפוסי הפעילות של הבוטים
בספטמבר 2019, אוניברסיטת דרום קליפורניה פרסמה מחקר, שבחן את פעילותם של קרוב לרבע מיליון חשבונות טוויטר, שצייצו על נושאים פוליטיים בבחירות 2016 ו-2018 בארה"ב. מתוך קבוצה זו, 31 אלף חשבונות היו בוטים.
הממצאים החשובים ביותר הם אלו הנוגעים לשיתוף מחדש של תכנים בטוויטר. ככלל, מרבית הפעילות של חשבונות טוויטר אנושיים וממוחשבים היא שיתוף תכנים (ציוץ מחדש, או ריטוויט). באופן מובהק, בוטים נוטים לשתף יותר תכנים מאשר משתמשים אנושיים. אולם, המגמה הזו נחלשה- הן בקרב בוטים והן בקרב בני אדם-בין 2016 ל-2018: בבחירות 2016, 76% מהיקף הפעילות של החשבונות האנושיים הייתה שיתוף תכנים מחדש, בעוד שהיקף הפעילות הזה אצל הבוטים עמד על 83%. בבחירות 2018, לעומת זאת, היקפי הפעילות ירדו ל-72% ול-79%, בהתאמה. כלומר- הבוטים עדיין ממשיכים לשתף תכנים רבים, אך פחות בעבר.
חשוב לציין, שגם סוג השיתופי השתנה: אם בבחירות 2016, כל בוט צייץ מסר מסויים מספר פעמים, הרי שבבחירות 2018, מספר בוטים נהגו לשתף מסר מסוים פעם אחת. המטרה היא ליצור רושם של אמינות: כאשר מקורות רבים משדרים אלינו מספר מסויים, אנחנו נוטים לתפוס את המסר הזה כאמין יותר, בשל עקרון החזרתיות.
מאפיין מרתק נוסף שמצביע על שינוי באופן פעילות הבוטים הוא יצירת סקרים: בבחירות 2018, הבוטים עשו שימוש בסקרים, בהם המשתמשים יכלו לענות על שאלות שונות. הסקרים נתנו לבוטים את האפשרות להבין מהם הנושאים הפופולאריים ביותר בקרב הגולשים ולהציג להם את אותם נושאים. כך, אותם בוטים מסוגלים לשפר את הויראליות של המסרים להם ולהבטיח שהם יגיעו לקהלים רבים יותר. השימוש בסקרים הולם את אופן הפעולה של הבוטים: בניגוד לתשובות לשאלות פתוחות, המצריכות שימוש במלל (ולכן יהיה קשה יותר לחקות אותן באופן מלאכותי, כך שייתפסו כאנושיות), הסקרים כוללים פחות מלל ולכן קלים יותר לפרסום על ידי הבוטים.
העתיד נמצא בבינה מלאכותית
השימוש בבינה מלאכותית מאפשר להעצים את האיום מצד הבוטים בשתי דרכים עיקריות:
ראשית, השימוש בה מאפשר לייצר חשבונות לא-אותנטיים ברמת זיוף גבוהה ובכך לשוות להם רמת אמינות גבוהה יותר. הדבר יכול להיעשות, למשל, באמצעות שימוש בתמונות פרופיל חדשות, שנוצרו באופן מלאכותי (כך, אין צורך לגנוב תמונות פרופיל של משתמשים קיימים. מקרי גניבה של תמונות פרופיל יכולים להיחשף באמצעות חיפוש תמונות בגוגל).
שנית- וזהו המאפיין הקריטי יותר- בוטים עלולים להשתמש בבינה מלאכותית על מנת לשכלל את אופן ההתנסחות שלהם, כך שיחקה בצורה טובה יותר הנתסחות אנושית: בעוד שבוטים הקיימים היום משתפים ציוצים של בוטים אחרים או מפרסמים סטטוסים בעלי שגיאות ניסוח (ראו דוגמה בתמונה), בוטים מהדור הבא יוכלו לפרסם פוסטים מותאמים אישית, שישמרו על נימת ניסוח אנושית יותר. ניתן יהיה, למשל, לשלב בפוסטים הללו ניסוחים שיכללו ביטויי לשון, ציניות, הפחדות או משחק אחר ברגשות, שישפיעו על הגולשים האנושיים בצורה חזקה יותר ובכך יגדל הסיכוי להשגת המטרה הרצויה.
האיום שהבוטים מציגים על טוהר השיח ברשתות החברתיות הוביל יוזמות שונות לניסוח חקיקה, שתפעל נגד הבוטים: בשנת 2018, למשל, מושל קליפורניה חתם על חוק שדרש מהבוטים להצהיר בפני משתמשים שהם לא אמיתיים. גם בישראל עלתה לאחרונה קריאה ליישם חקיקה כזו, לקראת הבחירות שיתקיימו בחודש הבא. אולם, שימוש בחקיקה כזו איננו צעד אידיאלי, בעיקר מכיוון שהצעד הזה עלול להיתפס כאמצעי לפגיעה בחופש הביטוי: כדאי להיזכר, למשל, בפרסום "תחקיר הבוטים" שפעלו, כביכול, למען הליכוד בבחירות 2019 א' ובתגובות של חלק מהמשתמשים שזוהו כבוטים, שטענו שהם משתמשים אנושיים ולא בוטים.
במישור הזה, שני צעדים עשויים להתברר כיעילים:
ראשית, חשוב להמשיך ולפתח את הטכנולוגיה לזיהוי בוטים: כיום, הטכנולוגיה הזו משתכללת ואיננה מבוססת רק על זיהוי סוג התוכן שבוטים מייצרים (תוכן פוליטי, כזה שנוגע בנושאים שנויים במחלוקת או כזה שמעורר פרובוקציות רגשיות), אלא גם על סוג יחסי הגומלין שחשבונות בוטים שונים יוצרים זה עם זה. כך, למשל, ניתן לעלות על רשתות גדולות יחסית של בוטים, שחבריהן נוהגים לשתף באופן הדדי את תכני החשבונות האחרים ברשת. התפתחויות כאלו יכולות לצמצם את תופעת הבוטים ברשת, אך לא להעלימה לגמרי: אף רשת חברתית לא נפטרה עד היום מבוטים ובעתיד צפויים להופיע בוטים משוכליים יותר, שיצריכו את הרשתות החברתיות לשפר את הטכנולוגיות המצויות בידיהן.
לכן, הפתרון השני (שאני אישית מאמין בו הרבה יותר, לא רק בקשר לבוטים בפרט, אלא גם לפייק ניוז באופן כללי) צריך להיות הקניית חינוך מתאים לזיהוי בוטים: נכון להיום, מרבית הבוטים פועלים על סמך מאפיינים גסים, המאפשרים זיהוי יחסית קל שלהם. בין המאפיינים שניתן להשתמש בהם כיום הם:
- עיסוק מתמיד בנושאים פוליטיים מסויימים או נושאים שנויים במחלוקת באופן פרובוקטיבי
- קצב פרסומים גדול במיוחד ביממה (50 ציוצים ביום אמורים להדליק נורמה אדומה)
- פרסום תכנים בשעות לא שגרתיות
- שגיאות כתיב שונות או שימוש במושגים לא נכונים ("הקיר המערבי", למשל, במקום "הכותל המערבי")
- חוסר התאמה בפרטים האישיים (למשל, שימוש בשם גברי כשתמונת הפרופיל היא של אישה)
