אם אתם עוקבים אחרי העמוד שלי בפייסבוק (ואם לא- אז זה הזמן להתחיל), אתם יודעים שאני כותב לא מעט על שמועות שמתרוצצות ברשת, מפריך אותן ומסביר מדוע הן לא נכונות. הפעם, הזדמן לידיי מקרה מעניין במיוחד, ששווה פוסט מושקע בפני עצמו בבלוג שלי.
בפוסט הזה השתמשתי בעיקר בטכניקות שלקוחות משיטת SIFT, עליה כתבתי לפני מספר חודשים (אם עוד לא קראתם עליה, לחצו כאן).
היום, ראיתי בפיד שלי פוסט שפורסם על ידי מכר רחוק שלי. הוא נפתח במשפט הבא:
עוזר סיעודי מוסמך חושף: קשישים נופלים כמו זבובים לאחר החיסון הנסיוני לקוביד-19
מבהיל? בוודאי
מרגיז? וואלה, כן
מעלה ספקות? אממ, אם קשישים רבים כל כך מתו מהחיסון, מה זה אומר על החיסונים שהגיעו אלינו?…..
לתשומת הלב לרגשות שלנו יש תפקיד חשוב באבחון של פייק ניוז. למעשה, ה-"S" שבשיטת SIFT משמעו STOP, כלומר- לא למהר לשתף מידע שאנחנו לא יודעים מהיכן הגיע, רק כי לחץ על הנקודות הרגשיות הנכונות אצלנו. מחקרים שונים הראו, שרגשות כמו כעס, פחד או ספק, הם בעלי משמעות גדולה על הדרך שבה אנחנו מעריכים מידע ומבצעים קבלת החלטות. יתרה מזאת- הם רגשות שהופכים פייק ניוז ליותר משכנע ואמין- ולכן גם יותר ויראלי- מאחר והם מניעים אותנו לבצע פעולה: פחד גורם לנו להילחם או לברוח, בעוד שכעס גורם לנו לרצות לתקן עוול שנעשה כלפינו. כך, כאשר אנחנו ממתינים (כלומר, לא ממהרים לשתף או להגיב), אנחנו למעשה מצמצמים את האפקט הרגשי ומעניקים משקל גדול יותר לחלק הרציונלי שבנו, שאנחנו צריכים אותו כדי לבדוק אם מה שאנחנו קוראים הוא אמיתי או לא.
ובכן, עצרנו. מה עכשיו?
באותו הפוסט שקראתי בפייסבוק, נמצאה גם תמונה, של האח שכביכול תיאר את הזוועות. ביצעתי חיפוש תמונה בגוגל כדי לראות היכן היא פורסמה. חיפוש התמונה נעשה כחלק משלב ה-"T", שמייצג את המילה Tracks (עקבות). בשלב הזה, אנחנו מחפשים רמזים, שיעזרו לנו לבדוק האם המידע שלפנינו הוא אמיתי או לא. מאוד קל, למשל, לקחת תמונה שפורסמה בהקשר מסויים ולפרסם אותה בהקשר אחר לגמרי, שמספר סיפור שלא היה ולא נברא.
במקרה הזה, התמונה עוזרת לנו לגלות היכן פורסם הסיפור של האח ההלום. אם תחפשו את התמונה הזו בגוגל, תגלו שהיא פורסמה באתר אחד ויחיד בעברית. משכך, החלטתי ליישם את שלב ה-"I" ב-SIFT- שלב החקירה (Investigate). בשלב הזה, אנחנו בודקים האם המקור שבו קראנו את המידע הוא מהימן.
נכנסתי לאתר שפרסם את הסיפור ומצאתי בראש האתר תיאור מעניין שלו: בעלי האתר כותבים עליו שהוא משמש במה לחשיפת מידע על "הסדר העולמי החדש", ש"אדריכליו לא היו רוצים שתדעו". מעבר לעובדה שהסיפור הזה לא פורסם באף מקור אחר, העובדה שהוא פורסם דווקא במקור כזה, שמקדם תיאוריות שנויות במחלוקת, היא תמרור אזהרה בוהק.
לא השתכנעתם? אוקיי, נמשיך את החקירה.
אם נכנסים לסיפור עצמו באתר, שמים לב שנכתב בו: "אני לא יכולה לשתוק יותר". מעבר לעובדה שהאח עצמו לא נראה ישראלי, ה"רמז" הזה הראה שלא מדובר בסיפור ישראלי מקורי. לכן, חקרתי גם את המקור ממנו האתר הישראלי לקח את הידיעה. חיפשתי את שמו של האח באינטרנט והגעתי לאתר הזה:
האתר עצמו לא מוכר לי ולכן בדקתי גם אותו, כלומר- שמתי לב אילו ידיעות מתפרסמות בו. נכנסתי לעמוד הראשי של האתר המדובר וזו הידיעה שהופיעה שם:
טוב…. אתם יודעים, זה דבר אחד "סתם" לטעון שהחיסונים הורגים בני אדם וזה דבר אחר לגמרי להצהיר, שהחיסונים הם כמו השואה. לא פחות ולא יותר. האם מפרסמי הסיפור בישראל יודעים על האייטם הזה? יש לי תחושה מדאיגה שכן.
עוד לא השתכנעתם?
הנה, בשבילכם אני בודק עוד יותר את הידיעה. למעשה, אני מוכן אפילו לצפות בסרטון עצמו. חזרתי לאתר עצמו והתחלתי לצפות בעדותו של האח. ב-0:27 בסרטון, ממש בהתחלה, האח אומר: "אני לא מתכוון להגיד לכם היכן אני עובד…."
הא? זה כבר נשמע ממש מוזר. שאלתי את עצמי: "מדוע הוא לא מספר לנו את זה? אם הוא חושש שיפוטר, נניח, הרי היה עדיף לו שיתראיין בעילום שם. לא ככה?"
ובכן, ישנה סיבה טובה שאותו "עוזר סיעודי" לא חשף את מקום עבודתו. כאשר חיפשתי את שמו המלא בגוגל, קפצה לי הידיעה הבאה:
מדוע, אם כן, הוא אמר שהוא אח?
ובכן, אחד המרכיבים של פייק ויראלי הוא שימוש בסמכות, כלומר- אם מפיץ הפייק מצליח ליצור את הרושם, שמי שעמד מאחורי הדברים הוא אדם או גוף שראוי להאמין להם (גוף חדשות אובייקטיבי, איש רפואה, גורם ממשלתי בר סמכא), אנחנו נאמין לסיפור אף נפיץ אותו הלאה. הנקודה הזו נכונה במיוחד במשבר הקורונה, שהיא משבר בריאותי, שהתמצאות בו דורשת ידע רפואי מקיף למדי.
לסיכום- מה היה לנו?
- פוסט שעשה שימוש בניסוח מטלטל מבחינה רגשית, כדי שלא נישאר אדישים
- סיפור שהתפרסם בעברית רק במקור אחד, שמקדם תכנים שנויים במחלוקת, שמסתמך על אתר שמשווה בין חיסוני קורונה לשואה
- הסתרת מידע בסיסי (היכן האח עובד?), כדי שלא נגלה שמדובר במידע שקרי
הסיפור שקראתם עכשיו הוא חריג, מפני שחלק גדול מהסיפורים שאנחנו קוראים ברשת, אפשר להפריך באמצעות שיטה אחת או שתיים. בכל זאת, בחרתי להביא אותו דווקא בגלל חריגותו- הוא מדגיש את תעשיית השקרים שאופפת אותנו בימים לא פשוטים אלה, אך הוא גם מדגיש את העובדה, שהשליטה יכולה וצריכה להיות בידיים שלנו: אנחנו יכולים להעריך את המידע באופן אובייקטיבי ולהסיק ממנו את המסקנות הנכונות, שמשרתות אותנו- במקום לתת לגורמים עלומי שם לשחק לנו ברגשות, במחשבות ובמעשים, כדי שיוכלו להשיג את מה שנוח להם.
