תופעת הפייק ניוז היא תופעה מכוערת, שנעשה בה שימוש רב ושהנזקים שלה רבים- היא מסוגלת לחולל נזקים כלכליים, לשסע בין קבוצות שונות בעם, להשפיע על דעתם של בוחרים ואף לערער את האמון הבסיסי בשיטה הדמוקרטית ובכלכלה המערבית. על סמך אלו, נראה כי הדרך להילחם בתופעה הזו היא ידע מעמיק, התנתקות מהאינטרנט או, לחלופין, פיתוח עור של פיל.
אולם, בניגוד למה שאנחנו עשויים לחשוב, המלחמה בפייק ניוז עשויה להיות מהנה יותר ממה שאנחנו חושבים ולדרוש מאיתנו פחות משאבים משנדמה לנו. לפני מספר חודשים תוארה כאן בבלוג דרך אחת לנצח את הפייק ניוז- שימוש בהומור, שעל פי מדענים, עשוי למוסס את הדעות הקדומות שטבועות בבני האדם, שבגללן אנחנו מעדיפים מידע מזויף שמחזק תפיסות עולם שחשובות לנו. לצד השימוש בהומור, בוודאי תשמחו לדעת שינה עוד דרך מהנה- שאף נמצאה יעילה- לנצח את הפייק ניוז:
לשחק.
בפברואר 2018 חוקרים מאוניברסיטת קימבדריג' השתתפו בפיתוח המשחק האינטרנטי "BAD NEWS", שהדרך לנצח בו עוברת בהפצת כמה שיותר חדשות מזויפות (לא באמת, אלא במסגרת הפלטפורמה הוירטואלית שהם יצרו). יותר משנה לאחר חנוכת המשחק, נערך מחקר על ביצועיהם של המשתתפים, שעשה שימוש משולב במאגר מידע על כ-15 אלף שחקנים ושאלונים שחולקו למשתתפים. בשאלונים, המשתתפים ביקשו לדרג את מידת האמינות של כותרות חדשותיות (אמיתיות ומומצאות) שהוצגו להם. החוקרים מצאו, שאלו ששיחקו במשחק, שיפרו ב-21% את הסיכויים שלהם לזהות חדשות מזויפות, מה שמאפשר להם להימנע מלשתף אותם עם חבריהם ברשתות ובכך, לאורך זמן, להפחית את הויראליות של חדשות מזויפות. תיאוריות קונספירציה על קבוצות חשאיות שמנהלות את העולם, לדוגמה, זכו ל-20% פחות אמינות בקרב הגולשים, לאחר ששיחקו במשחק.
מה יש במשחק הזה שמצליח להפוך אותנו, הגולשים, לחכמים יותר בג'ונגל של הרשתות החברתיות?
הסבר אפשרי לתופעה הוא, כנראה, שהמשחק הזה הולך בשיטת ה"הפוך על הפוך"- במקום ללמד אותנו ישירות כיצד נראות חדשות מזויפות וכיצד נראים פרופילים שמפיצים אותן, המשחק הזה מבקש מאיתנו להתחזות למפיצי החדשות המזויפות בעצמם. התרגול הזה דורש מאיתנו, בעצם, להיכנס לראש של אותם טיפוסים ובכך אנחנו מצליחים להבין טוב יותר את המניעים, התשוקות והסגנון הלשוני של אותם ברנשים.
החדשות המשמחות באמת בנוגע למשחק, הן שההשפעה הטובה שלו איננה תלויה במאפייניו האישיים של המשחק- כלומר, ניתן להשיג את אותו אפקט הצלחה לאורך זמן ללא תלות במגדר או בהשכלה.
הנתונים הללו לא נעלמו מעיניהן של ענקיות הטכנולוגיה- חברת פייסבוק פנתה לחוקרים וביקשה מהם לפתח משחק שיתאים לאפליקציית המסרים ווטסאפ, שנמצאת בבעלות פייסבוק. בד בבד, מפתחי המשחק עובדים ליצור גרסה מותאמת לילדים בגילאי שמונה עד עשר והם אף עובדים עם משרד החוץ הבריטי כדי לפתח אותו בתשע שפות שונות, בהן גרמנית, פולנית ויוונית. האם נזכה לראות בקרוב משחק כזה גם בעברית?
